שאלה
שלום כבוד הרב.
אז ב"ה החלטנו להתחתן לאחר שיצאנו יחד חצי שנה, אני מאוד שלמה ושמחה עם ההחלטה, אני מרגישה שההחלטה מחושבת שכלית ורגשית.
לאחר כ-4 חודשים כבר הבחור הגיע אלי הביתה, המשפחה שלי מכירה אותו כבר כחודשיים, הורי אחיותי וכד'. אני בחורה קצת סגורה ומטבעי אם אפשר לומר מתביישת, אז ניסתי לדחות את הגעתי לביתו, מה גם שבשלב כלשהו הרגשתי שהוא כבר פחות מציע, לא שאני דנה אותו כי לפני כן הוא הציע די הרבה ואני סירבתי. המצב יצר מצב שבו רק לפני שבוע הייתי פעם ראשונה אצל ההורים שלו, פעם אחת ישבנו איתם קצת בסלון והגעתי אליהם עוד יום- עשינו את זה מתוך מטרה באמת לא להפתיע אותם יותר מידי.
תכננו להודיע להורים שלנו שאנחנו רוצים להתחתן השבוע ביום רביעי- ראש חודש.
היום הבחור אמר לי שאולי נחשוב על זה לחכות קצת עם השאלה כי אולי לא נעים מההורים שלו שהם לא הספיקו להכיר אותי ואולי אנחנו לא יודעים מה תהיה התגובה שלהם על כך .
אני מצד אחד באמת יכולה להבין את ההורים אם יש להם תחושה כזו כי "לא פייר" כלפיהם שהם לא הספיקו להכיר אותי ומצד שני למה אני צריכה לעשות דברים לפי איך שאנשים מרגישים, חושבים ולפחד מתגובות, שמו שאמרתי אני שלמה עם ההחלטה שלי ואני לא צריכה לפחד שיערערו לי אותה. מה גם שאני מרגישה שאם יעבור עוד קצת הזמן הרצון והשמחה להגיד להורים יעבור לי ויהיה ברמה יותר נמוכה, מה שחבל לי, אני רוצה לבוא בהתלהבות בכיף ובשמחה.
היום דיברנו על זה והאמת שדי נשברתי והרגשתי תסכול עמוק- אין לי מושג מה צריך לעשות.
אשמח מאוד לקלת ייעוץ.
תודה רבה כבוד הרב
תשובה
ב"ה,
שלום,
יש הבדל ביו מצב שאדם מנהל את חייו על פי מה יאמרו,
לבין מצב שאדם מתחשב ברגשותיו של הזולת,
שזה דבר טוב,
את נשארת בעצמאותך אבל מתחשבת בצרכים של אחרים.
קל וחומר שמדובר בהורים שצריך להתחשב ברגשות שלהם,
ולא להביא לידיעתם החלטה כזו בצורה מהירה,
יחד עם זאת לא כדאי להמתין זמן רב, לתת להם להכיר אותך, תשתדלי להיות יותר פתוחה שיכירו אותך יותר טוב, ואז להתקדם לחתונה,
מזל טוב,
דני ארגמן