שאל את הרב

הוא האחד בשבילי או להמשיך הלאה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/07/19 16:27 כה בתמוז התשעט

שאלה

שלום.

בתקופת החגים יצאתי עם בחור שהכירו לי, בסה"כ 3 פגישות אבל הן היו ממש טובות והיו רגעים שחשבתי שמצאתי את האחד. התאמנו מהרבה בחינות והייתה שיחה טובה, עמוקה וכיפית. נפרדנו על רקע זה שהוא היה בצבא והרגיש לא פנוי מבחינה פיזית ונפשית. קבענו שנעשה מין הפסקה של כמה חודשים שבמהלכה הוא מתלבט האם מתאים לו כרגע קשר. אחרי חודש כבר התקשרתי אליו כי הרגשתי שאני תלויה באוויר ושזה מספיק זמן כדי להחליט. נפרדנו בידידות.

מאז עברו שלושה חודשים, ובהתחלה הצלחתי להשלים עם זה אבל עכשיו אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי. אני תוהה אם המצאתי לעצמי דמיונות בראש שאנחנו צריכים להיות ביחד, או שזו באמת תחושה פנימית עמוקה. בגלל שהקשר לא מיצה את עצמו והסתיים על רקע טכני, זה משאיר לי מקום לתקווה.

השאלה שלי היא האם עלי לעשות השתדלות במקרה הזה, כלומר להתקשר אליו, או פשוט להאמין שאם הקב"ה ייעד אותנו זה לזו זה יקרה בעיתו ובזמנו? ואם לא אז כנראה שלא נועדנו?

תודה רבה!

תשובה

שלום שלומית.

אני חושב, בצורה הכי כנה, שאין מישהו או מישהי שנמצאים בעולם הדייטים שלא חוו או חווים את מה שאת מעלה כאן, אלא אם כן פגעו בול באדם הראשון איתו ייצאו.

זה גם חלק ממה שנקרא FOMO שמאוד מצוי בדור שלנו - Fear Of Missing Out, הפחד מלפספס משהו.

זה משפיע מאוד על הזוגיות, אבל לא רק, ואני חושב שזה מה שנמצא ביסוד של השאלה שלך - להמשיך לנסות לעמוד איתו בקשר כי אם לא אפספס את האחד שלי או שכנראה לא נועדנו זה לזו וזו לזה ולכן אם לא אעמוד איתו בקשר אז לא אפספס כלום?

האמת, אין לי תשובה לשאלה הזו כי אני לא נביא, וגם אם הייתי, יש גם ערך בתהליך החיפוש.

העצה היחידה שאני יכול לייעץ לך במצב כזה הוא להקשיב ללב שלך, אבל באמת.

יש מחקר שעשו על אנשים שחווים אירוע משותף יחד שממריץ את האדרנלין, לדוגמא כמעט אסון. במצבים כאלה יש התאהבות ביניהם (מי אמר שהמקרים האלו בסרטים של הוליווד לא מבוססים על משהו אמיתי?). בשל האירוע הם נקשרים יחד ולפעמים רק אחרי שבעה חודשים הדברים מתבהרים שוב והם מגלים שהם לא באמת אוהבים אלא האירוע הזה הביא אותם יחד. ב"ה שהפגישות היו טובות, ב"ה שחשבת שמצאת את האחד, ב"ה שלדעתך אתם מתאימים, ב"ה שהיתה שיחה טוב וב"ה שהשיחה היתה גם כיפית. יש מצב מאד גדול שהוא הבחור בשבילך. הוא גם צריך להכיר בזה, ובשביל שאת תמשיכי לפעול לשלמותך ומציאת החצי השני שלך את צריכה להיות קשובה ללב, שלפעמים קצת קבור מתחת להשפעות פיזיולוגיות.

זה לא אומר שזה לא אמיתי. יש מצב מאוד טוב שזה כן והוא באמת רוצה להיות פנוי לך במאה אחוז, ולא תוך כדי צבא.

אבל בשביל לדעת אם להמשיך איתו או לתת לקב"ה לנווט אותך לאדם אחר - אין אדם שיכול להביא לך את התשובה חוץ מהלב שלך.

אני יודע שאולי חיפשת תשובה קצת יותר קונקרטית, אבל אני מקווה שקיבלת פה כלי ועוד עצה להקשבה.

אם יש לך עוד שאלות בנושא זה או בנושאים אחרים.

אם תרצי עצות איך להגיע לרמת הקשב - מוזמנת להמשיך לשאול בשמחה.

הרבה הצלחה ומזל טוב היכן שהלב שלך ייקח אותך,

נתנאל

כתבות נוספות