שאלה
בס"ד
כיום אני מדריכה בתועת נוער של בנות בכיתה ט'.
בזמן האחרון התחילו אצלי המון סמני שאלות בכל הקשור לאמונה מה שאומר שקשה לי לבוא ולהעביר להם פעולות בכל הקשור לנושא.בגיל זה גם אצליהן מתחילות השאלות בכל אשר קשור לאמונה.
השאלה שלי היא אם אני יכולה להמשיך בהדרכה במצב הזה או שמה אני כבר צריכה לצאת מההדרכה?
תשובה
ב"ה
מירב,
אל תעזבי את ההדרכה!
הלבטים הללו הינם טבעיים ומבטאים חשיבה ורצון להעמקת האמונה האישית שלך. אל תעזבי את ההדרכה כי להדרכה מישקל גדול בבירור שלך, בהמשך המחוייבות שלך לעולם של תורה ומצוות!
אל תעזבי את ההדרכה!
העובדה שאת שואלת ומתעניינת מוכיחה כאלף עדים שבנשמתך את מחוברת למהות האמונה. לא רק אחריות חינוכית יש בך אלא רצון להעניק לחניכות את האמת שטרם זכית לגלות בשלמות אך את חשה שהיא קיימת.
אל תעזבי את ההדרכה, כי מדרים הוא לא מי שיש לו רק סימני קריאה ללא סימני שאלה. מדריך הוא מי שסימני השאלה לא באים במקום האמונה הגדולה והמחוייבות.
אל תעזבי את ההדרכה. וזה לא נורא שחניכותייך ידעו שגם עלייך עוברות התלבטויות, אבל אלה לא גורמות לך לעזוב את הכל, להתפרק, להתרסק ולנטוש. למדי אותם איך מתהיות אמוניות אוספים לבנים שאיתם בונים בנין שלם בעל יסודות עמוקים.
אל תעזבי את ההגרכה, כי תהיותייך יאפשרו לך להאזין יותר לחניכות, להקשיב יותר למצוקות, ולדעת איך לאפשר לכל אחד לצמוח באופן אישי, המתאים לו.
בקיצור, להדרכה משקל חשוב דווקא עכשיו.
במקביל - אל תקדשי את השאלות. אל תהפכי את המשבר האמוני לאידאולוגיה. מצאי לך חברותא, דמו משמעותית שאיתה תוכלי לחלוק את שאלותייך וכך לבסס את עולמך האמוני.
ביחס לפעולות, אין לי ספק שנותרו די נושאים ערכיים ורעיוניים שעליהם תוכלי להעביר פעילות. ואם את חשה שאת צריכה להעביר פעולה על נושא "בעעיי" מבחינתך אך נצרך מבחינתם, תוכלי להביא משהוא שיעביר להם פעולה זו.
בקיצור, אל תעזבי את ההדרכה ובעז|ה - גם בזכות חניכותייך - תראי ברכה ואור.
בברכה,
שי