האם מותר לדבר עם בן?

שלום לך,
אי אפשר לענות על שאלה זו בתשובה קצרה של "כן" או "לא". הכל תלוי בנסיבות.
קודם כל חשוב להעריך במה אנו עוסקים.
דיבור אינו אקט חיצוני חסר חשיבות. זהו אקט נפשי–פנימי של מעבר מחשבות מנפש לנפש. דיבור יוצר קשר, קירבה. דיבור מחבר בין בני אדם, ומקרב בין לבבות.
הדבר נכון בין כל שני אנשים, ונכון במיוחד בקשר בין בן לבת. ישנם דיבורים שמקשרים ביניהם נפשית, וכאן יש בעיה ליצור את הקשר והחיבור הזה באופן סתמי. בהחלט יש מקום לקשר בין איש לאישה, קשר שכולל את כל המישורים– שכלי, נפשי וגופני. אך יש מקום לקשר כזה רק בין שני אנשים שמחליטים לקשור את חייהם יחד בברית עולם מתחת לחופה. זה הסדר הנכון והרצוי כפי הדרכת התורה. יצירת קשרים אחרים קודם לכן, מלבד הבעיות ההלכתיות שקשורות בה, תפגע בקשר שאמור להבנות אחר כך עם "האחד והיחיד", בעלך לעתיד, בעז"ה.
עד כאן דברתי באופן כללי.
למעשה, צריך לחלק תמיד בין דיבור "טכני", כמו עם הפקיד בבנק או בעבודה, שבזה אין בעיה, ניתן לשוחח ולדבר על מה שצריך בהתאם למה שנדרש באדיבות ובנימוס, מבלי שיווצר איזשהו קשר רגשי.
בסניף, אם הוא מעורב, יש לצמצם את הדיבורים למינימום הנצרך, ולעשות זאת בכובד ראש ובצורה יעילה. אם המדריך שאתך מתייעץ אתך לגבי חניך שלכם שיש לו בעיה כספית לצאת למסע, כמובן שעלייך לדבר איתו ולחשוב יחד על רעיון יצירתי איך לעזור לחניך שלכם לצאת למסע. אך יש להמנע מסתם דיבורים, צחוקים ושאר דברים לא חיוניים, שיכולים גם להוביל לקלות ראש.
ישנו ספר של הרב אבינר:"חסד נעורייך", שעוסק בנושא של תנועות נוער וצניעות. כדאי לעיין בו ובספרים אחרים בנושא הצניעות (כותנות אור, קדושים תהיו ועוד), וכן בתשובות שלנו באתר בנושא זה.
בהצלחה
יפעת, חברים מקשיבים