האם להוכיח את בת-זוגו

בס"ד


[חובת הוכחה]

מצוות תוכחה חשובה עד מאוד. והגמרא אומרת על זה ש"כל מי שיכול למחות באנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו".

והחכם עיניו בראשו לדעת איך להוכיח ומתי ועד כמה. ובוודאי בעניין צניעות – צריך תוכחה, שכן דיני הצניעות חלים על כל בני הבית ואפשר לבוא בקלות לצערנו למכשולים גדולים.

כיון שאם האישה אינה לבושה בצניעות - יחול איסור על הגברים שבבית ללמוד תורה או ולהתפלל ולברך כנגדה, והרי אין לך בית יהודי כשר שלא נשמעת בו תפילות וברכות במשך כל שעות היום.

[בימינו אין הוכחה]

לעומת זאת - הגמרא בסוף מסכת סוטה אומרת שבימינו ["בטלו המוכיחים"] – שכן כאשר אדם מוכיח את חברו על דבר קטן - חברו לא יקבל ממנו כיון שהמוכיח נגוע בבעיה יותר גדולה. ועוד שאין איתנו אנשים שיודעים איך להוכיח.

ראה את הפסוקים שמדברים על חובת ההוכחה והפסוקים המקדימים ומלווים את המצווה הזו . לפי דעתי זה לא במקרה ובמיוחד המצווה שבאה ביחד את המצוה של ההוכחה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". כי היא הכרחית לא להוכיח מתוך כעס חלילה. ולסיים באהבה גדולה כמו שמובא בפסוק אחר כך "ְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"


(יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ: (יב) וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְדֹוָד: (יג) לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר: (יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְדֹוָד: (טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ: (טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְדֹוָד: (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְדֹוָד: ספר ויקרא פרק יט

[מה עושים?]

מסקנה. שאי אפשר שמצד אחד - אי אפשר להתמחק מאחריות. ומצד שני יש לעשות זאת בזהירות ובנועם ולא בתקיפות חלילה.
יש לדבר על כך בנועם גדול רק בהוכחה ובודאי לא בתוכחה שכאמור איננו יודעים איך עושים אותה בימינו.
עוד חשוב לדעת שכשמדברים על כך יש לבחור את הזמן הנכון והמקום הנכון ובודאי לא בפני אנשי אחרים ולא בזמן שבן או בת הזוג בלחץ וטרודים בדברים אחרים.
(ומי שרוצה לעיין על כך יראה בדבריו של אור החיים הקדוש שמדבר על הדרך שבה הוכיח משה את עם ישראל לפני מותו. הוכיח ברמז. הוכיח רק בסוף ימיו. הוכיח רק אחרי שהוכיח להם את אהבתו הגדולה אליהם ועוד ועוד עיין שם)

לכן חובת התוכחה הכרחית ומחוייבת המציאות אך כאמור –הדרך נתונה לחכם שעיניו בראשו.

[ומהי הדרך הנכונה?]

מספרים על גדולי הצדיקים שכשהיו רוצים להוכיח את קהילתם היו מדברים אל עצמם ומתקנים את עצמם באותה מידה שעליה הם רצו להוכיח.
כשכשמעו וראו אותם האחרים מתקנים את עצמם - גם הם היו מתקנים את עצמם תיקון שלם וגמור.

זה לא כתרגיל בדידקטיקה חינוכית. זה היה משהו מהותי. ומקור שיטתם היה בדברי הבעש"ט שאם אדם רואה משהו שלילי בחברו - הוא הוא עצמו נגוע בענין זה!!.

ולכן אם הם היו רואים משהו שלילי בבן זוגם או בקהילתם הם היו מתקנים קודם את עצמם באותה מידה - [לא בתור הצגה - באמת!!. ]

הם היו בוכים עליו ומתקנים אותו לגמרי - נקי מכל סייג. ואחר כך - בדרך כלל - כבר לא היו צריכים להוכיח את קהילתם.

לכן אני מציע שתקפיד אתה בנושא צניעות הרבה יותר ממה שהיית רגיל עד עכשיו. לא להסתכל כלל על נשים שאינם צנועות. לא לעבור ברחובות שבהן הן עלולות להמצא. לא לעיין בעיתונים מועדים לפורענות ובודאי לא בטלויזיה. ולא בכל מקום שהוא מרגיש שהוא נכשל בו. (אני לא כותב לגבך אישית חלילה. רק לכל הגולשים וכל אחד יקח מה שנכון לגביו)

וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
עלה והצלח.