האם לדחות חתונה בגלל מחלת הסבתא?

שלום רב,
כיוון שהשאלה נראית לי קצת דחופה, שהרי לאף אחד לא נעים לחיות במצב של חוסר בהירות, אז השתדלתי להזדרז כמידת יכולתי, ולתרום את חלקי בנסיון למצוא תשובה לשאלה.
בפתח דברי רציתי לאחל לכם הרבה מזל טוב והצלחה בדרך החדשה שאתם עומדים בפניה, מי יתן והיה ה' עמכם. וגם לסבתא שלך איחולי החלמה ובריאות לאורך ימים ושנים. ואחרי העיון נראה לי ששני האיחולים קשורים אחד בשני בקשר הדוק. ה'נחת רוח' שיש לסבתא מנכדיה עולה על כל דמיון, ובוודאי שיעיל יותר מכל תרופה ורופא.
לעצם השאלה, לא נראה לי שכדאי לחכות ולהתעכב, אם אתם מרגישים שאתם רוצים ומוכנים להתחתן, צריך להשתדל להזדרז כמה שאפשר. כל מצווה שנעשית על ידינו צריכה להעשות בזריזות "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה", קל וחומר מצווה מרכזית וחשובה כמו "בנין הבית היהודי", התחלת הדרך צריכה להיות בהתלהבות רבה ומתוך כך ,בעז"ה, גם שאר השנים תהיינה טובות ומאושרות.
לא אמרתי, שלא צריך להתחשב במצבה של הסבתא, אם היינו יודעים שבעוד שלושה שבועות היא משתחררת מבית החולים, בוודאי שהיה כדאי לחכות, ולגרום לה שמחה ונחת. אבל כשמדובר בתהליך ארוך (הנתון בספק), אין בזה משום כיבוד הורים. עדיין צריך להתחשב בה, להתייעץ איתה על החתונה, ולהראות לה שהיא ועצותיה חשובות לך וגם לחתן המיועד. להתחשב בה בבחירת האולם, לחפש אולם קרוב ובלי מדרגות, כדי שאם יתאפשר לה לצאת היא תוכל להגיע בכדי להראות לה שנוכחותה חשובה לנו מאוד. גם עצם הידיעה שעשו הכל כדי שהיא תוכל להגיע, משמחת אותה ומועילה לה כמו אלף תרופות. הידיעה שמצפים ממנה להתחזק ולהיות בריאה, לפחות עד רמה כזו של השתתפות בשמחה, מחייבת ונותנת לה אתגר וטעם לחיים.
לא כל הסבתות יכולות להגיע לחתונות של הנכדים, אני מכיר כמה חתנים וכמה כלות, שביום חתונתם לפני החופה, נסעו לבית הסבא או הסבתא, וישר משם הגיעו לאולם. אנחנו צריכים להודות לה' על כל יום שניתן לנו במחיצת קרובינו, ואם זכינו והסבתא מאריכה ימים צריך להודות. אם קרה והיא לא יכלה להגיע למרות כל ההשתדלות (מדרגות וכו') אפשר חוץ מהביקור לפני החופה, לארגן "שבע ברכות" לכבודה, הכל כדי לגרום לה נחת, מבלי לאחר את תאריך החתונה.
ואם ירצה ה' ואחרי החתונה תזכה סבתא שלך לראות נין או נינה, אין סוף וגבול לשמחה שתהיה לה. אני בעצמי ראיתי את זה על הסבתות שלי, כאשר נולדה לי הבת הבכורה שלי, הם היו ממש בעננים. אמנם זה לא דבר שאפשר לשקול ולמנות אבל ממש היה נראה שנוספו להם שנות חיים מרוב אושר.
ולכן אני רוצה לסיים במה שהתחלתי בברכה הכפולה שהיא בעצם אחת. שתזכו לבנות בית נאמן בישראל, ומתוך כך תבוא לסבתא שלך הנחת הדרושה לה כדי להבריא. כולי תקווה שעזרתי לך/ לכם בהתלבטות הזו.
כל טוב
שמיר, חברים מקשיבים