האם לא לרצות מישהו נחשב גאווה?

שלום יקרה.

את מתארת שחווית מעין רגש קל כלפי מישהו ולאחר זמן הרגש נעלם.. בתחושה שהוא לא מספיק בוגר עבורך.

הרגש כלפי בני המין השני היא טבעי ובריא. רובנו בדרך לחתונה פוגשים אנשים שונים. חלקם לא מרגישים לנו מתאימים מסיבות שונות. כשאנחנו אומרים למישהו למה הוא לא מתאים לנו זה לא כי אנחנו מחפשים בו את הרע.

רוב העולם הוא טוב, רק שלא כל אחד מתאים לכל אחת.

יש אחת שתגיד על מישהו 'הוא לא מספיק דתי בשבילי', ובאותה מידה תבוא משהי אחרת ותגיד 'זה בדיוק מה שחיפשתי מבחינה דתית.

אותו דבר כמו שאת כותבת. מבחינתך 'הוא לא בוגר בשבילך'. זה לא אומר עליו כלום באופן אובייקטיבי. כי את אומרת את זה מזווית הראיה שלך ולא כי לאת מחפשת בו רע.. אלא כי את מחפשת התאמה.

לכן, באותה מידה תבוא משהי אחרת שתגיד 'הוא בדיוק ברמת בגרות שחיפשתי, בשבילי הוא ממש בוגר'.

לכן, ממליצה לך לשבת עם עצמך ולראות שאת באמת אומרת את המשפט הזה ממקום נקי. זאת אומרת, יש למשפט הזה ביסוס במציאות דרך ההתנהלות וההתנהגות של הבחור.

אם זה ממקום נקי בלב, אין פה עניין של גאווה..

יש כאן מקום להבנה שזה מה שאני רואה בו, וזה לא בהכרח מה שכל אחת תראה בו..

בהצלחה בהמשך,

יהודית