שאלה
שלום רב!!
דיני שליח ציבור ביום חול!!
1) מי יכול להיות שליח ציבור ביום חול?
2) אם יש ילד שמקלל ועושה עוד כל מיני דברים שאסורים האם הוא יכול להיות שליח ציבור?
תודה...ניב
תשובה
שלום וברכה,
1. לגבי הכללים של שליח ציבור
ראה את דברי השולחן ערוך (אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נג סעיף ד):
"ש"ץ, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות; ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו; ושיהיה עניו ומרוצה לעם; ויש לו נעימה; וקולו ערב; ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים".
וראה את דברי המשנה (סימן נג סעיף קטן יג):
"וראוי שיהיו בגדי ש"ץ ארוכים שלא יראו רגליו ויכנס לבהכ"נ ראשון ויצא אחרון. ולא יהיה טפש וסכל אלא שיהיה יוכל לדבר בעיסקי הקהל כפי מה שצריך. טוב להדר אחר ש"ץ צדיק בן צדיק".
וכן בדברי המשנה ברורה (סימן נג סעיף יח):
"אם אינו רגיל לקרות (בתורה) הוא בכלל מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה".
ויש להעיר שכל זה בזמנם שהיה השליח ציבור אדם שהיה נבחר לתפקיד הזה, והיה מוציא את כולם ידי חובה. אך היום הקלו בכך יותר.
וראה את דברי הפסקי תשובות (סימן נג אות ה):
"עתה שכל אחד מתפלל לעצמו כבר כתב המג"א (סק"כ) "עתה שכולם בקיאין רק הש"ץ הוא לפיוטים, אף על פי שאומר קדיש וברכו, אין כל כך קפידא", והחזיק בדבריו החת"ס (בתשובותיו סימן ר"ה ובדרשותיו עמ' שנ"ו ושס"ח) "דמשום הכי אין מדקדקין כל כך אחר ש"ץ הגון, דכל יחיד שופך נפשו לה'" וכו' עיין בדבריו בארוכה.
ומיהו עפ"י המקובלים "חזרת הש"ץ" יש לה חשיבות כבזמניהם, ועוד מעלתה גדולה יותר מתפילת לחש, ועוד ענינים כמוסים יש בשליח ציבור אשר עושה תיקונים גדולים עבור ציבור שולחיו והעם שבשדות ומסייע לקבלת תפילתם, ועוד כי ע"י שהוא ירא שמים ולבו שבור ומתפלל ברגש קודש מעורר ליבות השומעים לתשובה ועי"ז מתעורר עליהם רחמים מן השמים. וכשאינו הגון מעורר ר"ל קטרוגים ומדחה תפילת הציבור מלהתקבל, ומונע טוב מישראל.
ולכן גם בזמננו מהחובה להקפיד על גדרי חז"ל והפוסקים במינוי שליח ציבור, וביותר בימים נוראים ובימי תעניות ציבור, ובפרט בתפילות 'חזרת הש"ץ', ורק בשאר ימות השנה וביותר בימות החול נוהגין להקל בכמה וכמה ענינים ובפרט כשהש"ץ אינו קבוע".
2. לגבי ילד שמקלל ועושה דברים אסורים שרוצה להיות שליח ציבור (עיין במה שכתוב לעיל):
וכן בפסקי תשובות (אורח חיים סימן נג אות ו):
"והאחרונים בספרי תשובותיהם דנו הרבה בזה, ותמצית הדברים דהיינו עבירה שיש עמה קלון או שחמורה בעיני הבריות, וכגון מחלל שבת ויו"ט, אי שמירת גדרי העריות, קל דעת השגור בפיו דברי נבלות והבאי, נשבע לשקר ועובר על שבועה, הכה אדם ומת מחמת המכה אפילו לאחר זמן, וכל שכן רוצח ממש, שו"ב שמוציא טריפות מתחת ידו וכן שאר סוחרי מזון שמכשילין במזיד את הרבים במאכלות אסורות, מוסר ומלשין, ההולך לערכאות, ואין צריך לומר האפיקורסים והריפורמים והקונסרווטיוים ודומיהן, וההולך ברחוב ללא כיפה לראשו, המגלח זקנו בתער ויש אומרים אף המגדלי בלוריות. וכל אלו פסולים מלהיות ש"ץ אף באקראי ובימות החול".
בהצלחה רבה,
הלל מרצבך,