דיון עם רפורמים

שלום וברכה

הריפורמים (שנולדו לאבא ואמא יהודים) הם יהודים גמורים וכשרים לבוא בקהל ד', ואין כל פקפוק ביהדותם. כל הנולד/ת מאמא יהודיה הוא יהודי.

שאלת הקשר והיחס לריפורמים איננו בדיון הפרטני של אדם מסויים, אלא בשאלת התנועה הריפורמית. היו בהיסטוריה היהודית כתות שונות בעם ישראל, צדוקים, בייתוסים, איסיים, שומרונים ועוד הרבה כתות כאלו, שהם יתכן שבאו מתוך עם ישראל ולאמהות יהודיות, אלא שהקבוצה כקבוצה שינתה במסירת התורה, או שכפרו במוסרי התורה או בעצם התורה שבע"פ,כך גם התנועה הריפורמית שמרשה לעצמה להשיא שלא כדת משה וישראל, לגייר שלא כדת משה וישראל, ואפילו שיאמרו שהם נוהגים על פי ההלכה המקורית או יביאו אסמכתאות מפולפלות להנהגותיהם, אין זו דרך היהדות. הם ימשיכו להיות יהודים (כל זמן שאמם יהודיה) אבל לא התנועה. התנועה הריפורמית באה לקעקע את בסיס היהדות, ולהראות שיש עוד דרך לגיטימית בעם ישראל, שאין לנו את המסורת שמועברת מדור לדור. אין לנו אלא את הדרך של משרע"ה והתורה שבכתב ובע"פ שנתנו יחד מסיני. ולכן כל תנועה שתרצה לשנות את תורת משרע"ה אין לה מעמד ביהדות, למרות שבאופן פרטי הם ישארו יהודים.

כפי שכתבתי התנועה הריפורמית משנה בדברי הלכה מתוך ההסתכלות על צרכי הפרט, הרצון להתפלל יחד (גברים נשים), לחתן יהודי וגוי (לפי קבוצות שונות) הם מתסכלים על המוסר בעיניים של הדור הנכחי, ואם אדם אומר שהוא יהודי ולא שומר תורה ומצוות הרי הוא יהודי, ואילו ביהדות המוסר הוא מוסר אלוקי, וכאשר הקב"ה מצווה הלכה, אפילו שאיננה מובנת לגמרי על ידינו הרי היא מוסרית וטהורה, המחשבה האנושית בטלה מול המחשבה העליונה הרוחנית. המוסר של התנועה הריפורמית הוא לפי שכל האדם ולא צווי הבורא, ולכן הכל יכול להשתנות, וכדי לעשות טוב ונח"ר אפשר לשנות בחוק האלוקי, שהועבר מסיני אלינו. ולצורך זה יש לבעוט במסורת חכמי ישראל. על כן היהדות לא תכיר בגיור, נשואין וכדו' שנעשים בידי רפורמים.

ראוי וחשוב להפגש עם כל יהודי בעולם, שהוא אחינו ממש, אבל אם הדיון הוא על התנועה המתחדשת ומחדשת דברים שלא התקבלו בסיני, כאן אין מקום למפגש כלל, כדי לא לתת את ההכרה כאילו יש כאן שני כוחות שווים שזה אומר אמת וזה אומר אמת אחרת ומנהלים ויכוח, אין כאן שני כוחות, אלא יש כאן תורת אמת ותורת סילוף. ולכן אין לתת כל מעמד לכתות שונות ביהדות, למרות שבאופן אישי כל הנולד/ת לאם יהודיה הוא אחינו ממש, ויש לאהוב אותו ולסייע לו בכך דרך, אבל לא כתנועה והנהגה.

מה שסיפרת על רב שנפגש לעיון בנושא, זה דבר מצער, מכיוון שהיהדות הנאמנה הציגה תמיד עמדה מגובשת ולא מתפשרת, ולפי דבריך יש כאן יצירת סדקים בצורת המאבק בתנועה הרפורמית. אבל אינני מכיר את הפרטים, כך שאני לא יכול להגיב. אבל תמצית הדברים כתבתי ואתה יכול להבין את הדרך שצריך ללכת ביחס לתנועה הרפורמית ואת היחס שצריך לגלות לאנשים הפרטיים.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ