דחוף חברה שמדרדרת ממש

בס"ד

אי אפשר לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו. אם היא רוצה לחטוא - אפילו לתפילות אין הרבה כוח.

לצערינו יש כוח גדול יצר הרע של עריות וכשהוא בתמונה הכל משתנה. לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדילהתיר להם עריות". לפעמים כל האמונה משתנה בגלל יצר אחד קטן שמשבש את כל השכל. ובסוף כשאדם מכיר באפסות ההנאה של היצר הזה - הוא כולו מבולבל האם באמת עבדתי עבודה זרה או כבר כדאי להשאר עם העבודה הזרה.

כמובן שהעבודה הזרה היא רק משל אבל העיקר הוא כל הירידה הרוחנית היא תוצאה של זלזול בנגיעה וכד' ואולי גם בדברים אחרים ובסוף היא תמצא את עצמה בפי פחת ותאבד את כל המתנות שהיא קיבלה בחיים שלה ועוד תלביש על זה איזה אידיאולוגיה.

אם היא לא היתה חברה ונשמה טובה - הייתי אומר לך שתלך לדרכה אבל אני כל כך מבין את האיכפתיות שלך והתפילות שלך והאהבה שלך וזה ממש נכון והאמת היא שזה גם פועל.

תראי "סמים ובירות" באים כי אדם חושב שיהיה לו טוב עם הקלילות המינית ובאמת באמת אחרי כל ההיתרים שהוא מתיר לעצמו או שהיא מתירה לעצמה היא לא מרגישה מאושרת. וכדי להביא את האושר - לוקחים יין או בירות או סמים. הכל להביא "אושר שאיננו". וחבל היא היתה יכול להביא את האושר הזה בלי סמים ובלי בירות וטקילות. אושר טבעי אמיתי.

זה לא כל כך קל להוציא אדם שנמצא בתוך הטרנס של החטא. אבל הדרך של חברה אוהבת יכולה באמת להועיל יותר מכל דבר ואשריה שיש לה חברה אוהבת כמותך.

מה שאת צריכה לעשות הוא לאהוב אותה ולא להרפות ממנה. לא במוסר קטן. רק במילים של אהבה על כך שאסור לה לאבד את עצמה לדעת.

אם את מוכנה למסירות נפש את צריכה לומר לה את הדברים באהבה בלי גבול. חכמינו אומרים עד כדי הכאה. עד רגעים שהיא כמעט תכה אותך. רק אז להפסיק. הבנת לאיזה מצב של איכפתיות דורשים אותך?

מה שאת צריכה בעיקר זה לעורר את הרצון שלה. לומר לה שהיא לא אבודה למרות כל מה שהיא עשתה ושיש לה דרך תיקון ואפשר לצאת מזה ויש לה אור בקצה המנהרה. זה אמת.
אלה הם דברים אמתיים. ואני בטוח בהצלחתך. בודאי לאורך זמן.

ירבו כמותך בישראל.
עשי והצליחי