שאלה
שלום רב,
יש לי שאלה.
יש לי דוד שנשוי לגבר. הוא בן 69 והוא עם בן זוגו כבר מגיל 20 מתגוררים בארהב ונשואים שם ע"פ חוק.
במרוצת השנים המשפחה נידתה אותו כל עוד הוא עם בן זוגו. מצב דברים זה הביא לכך שיש להם שנאה עמוקה לכל מה שקשור לדת ולכל מי שמייצג את התורה.
לטענתי, איסור משכב זכר מצד העניין אינו שונה מחילול שבת וכשם שעליי לאהוב ללא תנאי אדם ששומר שבת כך עליי לאהוב אותו כמו שהוא וכן גם לקבל את בן זוגו. אי קבלה שלהם לא תשפר את המצב וכשם שאין אומרים דברים שאינם נשמעים כך אין לי את הלגיטימציה להביע את עמדתי בעניינם. בפשטות אין זה מענייני ובנוסף אין דנים אדם עד שתגיע למקומו. טענתם העיקרית היא שאין לנו (כמשפחה) את הזכות לשלול את קיום אהבתם ובטח ובטח מאחר שהם ביחד כמעט 40 שנה.
להסביר להם שזה נגד התורה לדעתי זה מיותר, הם יודעים את זה טוב טוב, הם נכוו ונעלבו רבות מבני משפחתם שחזרו בתשובה.
כרגע אני עומד בצומת מורכבת, אני מאורס ואני מעוניין להזמין אותם לחתונה, בטוחני שהם יעלבו מעומק נשמתם אם לא יוזמנו, אם לא אזמין אותם גם אצער אותם וגם לא יהיה לתועלת. אני מצידי מזמין אותם אבל אני יודע שלבני משפחתה של ארוסתי יהיה קשה (מה גם שקושי זה אינו רלוונטי בעיני כי אני עומד על כך שהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה) לקבל את נוכחותם. אציין שלהזמין רק אחד מהם זה לא אופציה כי הם לא רואים אחד את השני בנפרד ואי הזמנה של בן הזוג רק יעליב אותם.
אני לא מבקש לבטל את האיסור של משכב זכר אני בסך הכל רוצה שלא לפגוע בהם ואי הזמנה תהווה פגיעה והעלבה קשים מאוד. אני בסך הכל חושב שבנסיבות דנן הקדוש ברוך הוא לא מצפה ממני לשפוט ולשנוא אלא לחבק ולהוות דוגמא אישית לכך שהדתיים אינם מפלצות אכזריות, שוב בדומה לקבלת אדם שמחלל שבת.
אני לא מבקש לתת להם אישור ופטור מהאיסור אני בסך הכל רוצה להזמין אותם, שניהם לחתונה בכדי לא לפגוע ברגשותיהם.
אשמח לתגובה.
תשובה
שלום.
שאלתך קשה מאוד. מקווה שאצליח לכוון אל האמת, ולא אטעה, כיון שהטעות לכל צד בעניין זה, יכולה להיות נוראית ומזיקה.
בעצם היחס אל הדוד, יש צד נכון במה שאתה משווה את זה לחוטאים בתחומים אחרים, שבמיוחד בדורות האחרונים אנחנו מתייחסים אליהם באהבה ובקירוב, עם זאת שכמובן אנחנו נזהרים מאוד מלתת איזושהי לגיטימציה למעשיהם הרעים.
על כן לדעתי בהחלט יש מקום ואף ראוי להתייחס לדוד בקרבה ובאהבה.
אבל זה לא אומר שאותו יחס צריך להיות כלפי שותפו לעבירה. הוא לא חלק מהמשפחה. אני לא אומר חלילה שצריך לבזות אותו או לזלזל בו, אלא להתייחס בנימוס, אבל להכניס אל תוך המשפחה זה בהחלט לא פשוט (לא מכריע בשביל ההורים שלך, אלא מעלה צדדים למחשבה).
אם הקשר של הדוד לא היה עם גבר אלא עם אשת איש (של מישהו אחר) או עם הבת שלו או עם ילדה בת 12, גם אז היה מקום לומר שנקבל את בת הזוג כבת משפחה? אני מניח שהתשובה היא שלא. ומה ההבדל?
גם לגבי ההזמנה לחתונה נכונה לכאורה הטענה שכתבתי לעיל (האם היינו מזמינים בת זוג אשת איש או ילדה קטנה?). מצד שני, זו פגיעה משמעותית בדוד. מצד שלישי, מה עם הפגיעה בכם, בהורים של הכלה ובעוד הרבה אורחים, שההתנהגות המתריסה הזאת (לא מה שהם עושים בתוך ביתם, אלא ההופעה הפומבית הזאת) פוגעת בהם? ברגשות הללו לא צריך להתחשב?
לכן אני לא חושב שאני יכול להכריע בשאלה המעשית הזו.
האם לא שייך לשבת עם הדוד ביחידות, להסביר ולפרט ולבטא את הרצון שלך לקרבה, ואיך שעם כל הרצון לקרבה יש קושי בנושא של הזמנת השותף שלו לחתונה. אולי לתלות את זה בצד של הכלה.
אולי יבין (ממליץ מאוד להתפלל על זה לפני פגישה כזאת). וגם אם לא יבין, להבהיר שמצדך אתה לא רוצה להיות בנתק ממנו.
בהצלחה רבה. מקווה שסייעתי.