שאלה
שלום הרב.
אני עכשיו בחיפוש שידוך בפרק ב',
המצב לא קל (סיבוכים רפואיים שלי) ואין הרבה קופצים, צריך הרבה תפילות.
1. לפעמים אני חושבת שאולי לא אתחתן שוב בכלל,
זה לא מופרך, יש אנשים כאלה.
זה לא כמו רווקים, שיודעים שיש חצי של הנשמה מחכה איפה שהוא...
ואני גם לא רצה להתחתן עם הראשון שירצה אותי. עשיתי את זה בפרק א' וזה נורא, כל הנישואין מרגשים עליונות ופספוס.
מצד שני, גם לא מסוגלת את עצמי לבד כל החיים.. גג עוד שנתיים שלוש...
מנסה להתחזק האמונה שהכל לטובה ומדויק בשבילי,
אבל יותר להיות שהתיקון את הנשמה שלי זה לא להתחתן, וזה ה"לטובה"....
וכל מחשבה כזאת מאוד מייאשת..
בקיצור מה להגיד לעצמי.
2. האם נכון לקרוא עכשיו ספרים על זוגיות ושלום בית,
זה מצחיק כי מצד אחד אני מחוברת לזה מאוד,
בזהות הפסיכולוגית שלי אני עדיין אישה של איש, הוא רק לא פה.. רחוקה מאוד מתפיסה של רווקות.
זוכרת המון ובקלות שמה את עצמי בסיטואציה.
ויותר מזה - לא נעים לומר - זה ממלא את הצורך במרחב זוגי ועיסוק בו, שחסר.
אני מקבלת מהחברה מסר של "מה קשור אליך ספרים על זוגיות" - וזה כ"כ לא נכון כי הפוך, בגלל הנסיונות שלום בית ובגלל החלומות עכשיו על בית חדש זה מעסיק אותי מאוד, ולא נופל לשגרה כמו אצל נשואים פלוס כמה קטנטנים.
מצד שני, אני זוכרת שכל מה שלומדים לפני - אחרי מתגמד.. התיאוריה מול המציאות. מול הבעל המסוים הזה. אם זוכרים בכלל משהו... ויכול להיות מסתכל מאוד, כי באים עם אופוריה כזאת ש-הנה יש לי את כל הכלים להצליח, ומה הוא צריך לעשות, ובפועל המציאות אחרת ודורשת לימוד מחדש של אותו בעל - מי הוא ואיך להגיע אליו. ולמה הוא לא עושה את מה שהיה כתוב - הרי כתוב.
שלא לדבר את זה שלא קראנו את אותם ספרים וציפיות ודרכים לתקשר שונות לגמרי.
וגם אני בעצמי שואלת את עצמי מה הענין לעסוק במשהו שאולי בכלל אף פעם לא יקרה...
אני אשמח להתייחסות.
תודה.
תשובה
שלום
1. חס וחלילה.
לרווקים יש את ההתמודדויות שלהם, ולך יש את שלך, אבל חלילה מלחשוב שאין לך סיכוי, וחלילה מלחשוב שזה התיקון שלך לא להתחתן.
צודקת שאת לא צריכה להתחתן עם כל מי שרוצה אותך. את חייבת לרצות בו ובבניית הבית עימו.
אני חושב, שבהחלט יש מקום לפנות לכאלו שמתמחים בנושא של פרק ב'. גם מצד העבודה העצמית שצריך לעבוד לקראת הקשר, וגם מצד הסיוע במציאת המתאים.
אם את לא מוצאת למי לפנות, כתבי אליי שוב, ואנסה לסייע.
2. המסר של החברה איננו חשוב בכלל. צריך להשתחרר מחשבונות שכאלו.
אין שום בעיה בלקרוא ספרים כאלה בתקופה שכזאת (ושוב, חלילה מלחשוב שזה משהו שלא יקרה), ואדרבה, אם הם יסייעו לך לעשות שינויים והתקדמויות בתוכך, זה בהחלט יכול לסייע להמשך.
תמיד, בכל תחום, ובטח בתחום הזה, יש פער גדול בין השאיפות שלנו ו'הרצוי' לבין היישום במציאות ו'המצוי'. אם זה לא היה ככה, לא היה מה שמדרבן אותנו להתקדם כל הזמן. החכמה היא לא ליפול ולהתייאש מזה, אלא לקבל את עצמנו ואת זולתנו כבני אדם לא מושלמים, ולהיות מוכנים תמיד לעוד ועוד עבודה אישית ועבודה זוגית.
את האופוריה הייתי מחליף בשמחה בטוב שיש ובאמונה ובשאיפה לטוב היותר גדול שעוד יגיע בע"ה.
שוב, אני חושב שבהחלט מומלץ לפנות לגורם חיצוני (רב, רבנית, יועצת, חברה מבוגרת בעלת ניסיון וכיוצא בזה) בכדי לקבל סיוע במיקוד הדברים שכדאי וצריך לעבוד עליהם.
בהצלחה רבה