שאלה
שלום . אני שומר תורה ומצוות מלידה . אני לא יודע שום דבר על זרע או ביצית , הורי לא אמרו לי שום דבר על זה . אני לא ממש מבין במשהו אבל קרתה לי תקרית לא נעימה ואני מצפה שתעזרו לי . לפני כמה ימים חלמתי כנראה חלום ממש סוטה והוצאתי בבוקר שכבת זרע ( אז עוד לא ידעתי מה זה .) אני נלחצתי ושמרתי את זה בתוכי . בסוף היום שפכתי ושפכתי כי לא התאפקתי . ואז בדקתי באינטרנט וגיליתי על הזרע , האוננות , הכל ! וגם הזרע לבטלה . הלכתי ישר לאבי וסיפרתי לו הכל . הוא אמר שאין דבר כזה זרע לבטלה וזה בסדר מה שקרה לי ושמותר לי הכל . שזה קרה לי בגלל גיל ההתבגרות , שזה קורה לכולם , ושמותר לי להנות מזה ולעשות את זה . אני עדיין לא יודע איך לנהוג . מאז - לא שפכתי זרע אבל יש לי גירויים רק מהמחשבות על הדברים האלה . אני לא יודע מה לעשות , לפי מה שאמרו לי זה צריך לקרות לי בהתחלה כל חודש . למי להאמין ? מה לעשות ? מה זה _באמת_ זרע לבטלה ? האם ילד בגיל 13 צריך לדעת דברים כאלה ? אשמח לעזרה ,
.... (חסוי)
תשובה
ב"ה
לשואל שלום,
א.קודם כל ישר כח שאתה שואל ולא משאיר דברים בבטן בצורה מעורפלת ולא בהירה.
אתה צודק שצריך לדבר עם בני הנעורים על הענין הזה, הם צריכים להכיר את גופם ואת התהליכים שמתרחשים בהם.
ב.לגופו של ענין, מבחינה פזיולוגית, בגיל העשרה הנער מתחיל ליצר זרע בתוך גופו, וזרע זה כאשר מתחבר לביצית ומתרחשת הפריה נוצר גרעין של עובר שמתפתח עם להיותו ולד.
כאשר הזרע הזה נפלט מגופו של אדם הוא מלווה בתחושה חזקה של ניעור בכל הגוף ואף הנאה חזקה.
פליטה זו נקראת הוצאת זרע, וכאשר זה נעשה באיסור זה נקרא הוצאת זרע לבטלה.
טעם האיסור הוא שיש כאן השחתה של זרע שיש בו פוטנציאל של חיים והוא מוציאו לריק.
אדם יכול להגיע לזה או על ידי חיכוך ביד וזה איסור חמור מאוד,
או על ידי מחשבות שגורמות לכך וגם זה אסור.
אם אדם לא נגע וגם לא הרהר ויצא לו זרע הוא לא עבר איסור.
ג.חשוב לדעת שמבחינה פזיולוגית הגוף פועל כאילו הוא כבר אדם מבוגר בעל משפחה, הגוף עיוור ולא יודע אם הבחור נשוי או לא, מצד שני בגיל הנעורים הבחור עדיין לא בשל מבחינה נפשית להתחתן לבנות זוגיות ומשפחה, צריך להתבגר ללמוד אחריות וכו', כך שנוצר מצב קשה שלגוף יש את הצרכים שלו אבל אי אפשר לממש אותם במסגרת של נישואין בגיל הזה,
וכאן אדם נמצא במלחמה האם להכנע לדחף הזה של הוצאת זרע או להיות גיבור ולא להכשל.
יכול להיות שבאונס יצא והוא לא אשם בכך אבל לבא ולומר שזה בסדר ומותר – זה דבר שלא יכול להאמר!
ד. לא צריך להיות מתוסכל מהמאבק המתמשך הזה, הרי מימלא אדם נמצא במאבק תמידי בחיים, מרגע שיצא מגן עדן של ילדות הוא בהתמודדות בלתי פוסקת :
לימודים, צבא, פרנסה, בריאות,זוגיות,חינוך ילדים וכל זה רק במישור האישי – משפחתי...
התחושה הזו היא בעצם תמרור שאומר לנער המתבגר: "ברוך הבא למועדון", תתחיל עם ההתמודדויות!
אפשר להכנע אבל לא לאורך ימים אם אדם נכנע לענין הזה יבואו עוד הרבה קשיים שיצטרך להתמודד.
בסופו של דבר מי שמצליח לגבור על זה מגיע להרגשה טהורה שנותנת עונג יותר עילאי מכל הנפילות.
חזק ואמץ!!
בברכה,
דני ארגמן
052-7710491