גיהנום .יש דבר כזה?

ב,ה

שלום.

אכן אכן. יש גן עדן ויש גיהנום.אענה לך ב2 מישורים.

1)ספר הכוזרי שכתב רבי יהודה הלוי מסביר מה הם המושגים הללו [ גהנום ]- הוא גיא בין הנום שהוא מקום בקרבת ירושלים ושם היו עובדים עבודה זרה ומכתירים ומקריבים את בניהם למולך .
ו[גן עדן] הוא מקום - בארץ ישראל שמשם נברא האדם הראשון וגורש משם לעולם .

2)יש רובד נוסף שקשור למושגים האלה והוא [רובד האמונה.] אני לא הייתי שם אבל אני מאמין שזה קיים. כי לא רק מה שאנו רואים בחוש העיניים קיים בעולם.

ברור לנו על פי המסורת מרבותינו שיש עולם של נשמות ויש בו חיים מלאים (חיים של נשמות ללא גוף ) והתלמוד הבבלי מלא מתיאורים של החיים האלה .

אבל זה מבוסס על אמונה .ובדיוק כמו שעובר קטן בבטן אימו לא משער שיש עוד חיים אחרים מעבר לחיים בבטן של אמא שלא עד שהוא לא מאמין שזה יכול להיות היטיב לבטא רעיון זה במשל העוברים בספר "גשר החיים "לרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל חלק ג ) וכך הוא כותב:

" אילו היו[ שני אחים תאומים בהיותם עוברים דנים וחוקרים יחד בבטן אמם מה יהיה בדיוק לאחרי שנצא מהרחם?? ]

בשום אופן לא היו מקבלים מושג כל שהוא מכל העומד להתרחש אתם, ומכל אשר עיניהם הולכות לראות פה על האדמה!!

נתאר לעצמנו ששני האחים התאומים
[אחד מהם מאמין ]במסורה לעתידות החיים שלאחרי היציאה מהבטן,
[והשני ה``משכיל`` והנאור יותר שאיננו מאמין ]אלא רק במה ששכלו משיג ובמה שעיניו רואות אין לפניו אלא `העולם הזה` שאותו הוא מרגיש,

והיו מתווכחים ומתנגחים בהשקפתם העתידי

וכאשר יגיד האח המאמין את אשר קיבל בקבלה שבצאתם מן הרחם יוולדו לחיים חדשים יותר מרווחים, ויספר לאחיו התאום את אשר מקובל לו במסורה:
[שיאכלו אחרי כן דרך הפה,] ויראו לרחוק דרך העיניים, [וישמעו דרך אוזניים,] רגליהם יהיו עומדות ישר על פני קרקע מוצק, [ויוכלו ללכת למרחקים עצומים על כדור ארץ גדול,] שבו יהיו ימים ונהרות, צמחים ופירות, ובעלי חיים לאין שיעור, וממעל ישקיפו על פני אלפי כוכבים מפלנטות אחרות, וכו` וכו`,


הלא האח השני שאיננו מאמין אלא במה שהוא משיג, כמה הוא היה לועג לסיפורי ה``תם`` דברים שאין להם שחר, והיה אומר לו: [רק פתי יאמין להמון דברים שטויות והבלים כאלה שאין השכל מבין אותם,]

וככל שיוסיף האח ה`מאמין` לספר מכל התכונה העוצמתית שהם עתידים להיחשף לה, כך יוסיף האח ה`משכיל` להתל בתאומו ה`מופנם` ולשחק עליו.

ומה לפי דעתך אתה, אח מתמשכל – שואל לו המאמין – יהיה אתנו לכשנצא מהבטן ?? הדבר פשוט ומובן מעצמו – עונה המשכיל: לכשיפתח חלל עולמינו כאן ונתנתק מהרחם, מקום בו אנו אוכלים ושותים מן המוכן, נפול אל התהום שממנו לא נשוב להיות עוד, פשוט חידלון, נהיה כלא היה!! - משיב לו המשכיל בפשטות.


עודם מדברים, [ותבקע אדמת הבטן.] ה``תם``, התחיל להתחלק לו ולגלוש כלפי חוץ אל עבר העולם החדש המקובל בידו על פלאיו ועל מורכבויותיו, וכך נשמט ונפל לו החוצה.

האח ה`משכיל` שעדיין נמצא בפנים מזדעזע ל`אסון` שקרה לאחיו, ומתייפח עליו מר: הוי אחי! איכה, איך נפלת שדוד, תומתך ואמונתך הייתה בעוכרך, מה שחשבת שיש כאן יציאה לעבר עולם נפלא הביאה אותך לעברי תהום, ולא השכלת לאחוז ולהתאמץ לבלי להישמט אל התהום ואל החידלון, דברי העובר ה`משכיל`.

עודו מיילל על אובדן אחיו, מגיעה לאוזניו קול בכי אחיו הילוד בהגיחו מהרחם, והוא העובר המשכיל המרגיש הרגשת עליונות על אחיו שכבר איננו, מתחלחל לקול יללת אחיו, ויען ויאמר: אוי! זה בוודאי הגניחה האחרונה של אחי הפאנאטי, לפני היותו כלא היה,

...אך העומדים מן הצד רואים כי בבית הילוד ששון ושמחה, ההורים והקרובים שמחים וצוהלים:[ מזל טוב, מזל טוב שירה ושמחה וריקודים ..] .

לא יעבור זמן רב עד שגם לאח המשכיל לא יעזור שום דבר, והוא כאחיו יתקרב –[ירצה או לא ירצה]לעבור פתח הרחם, ורק כשישאב כלפי חוץ לתוככי העולם הנפלא שהיה בעיניו עד עכשיו `הזוי`, או אז יווכח בצדקת אחיו, שכה ריחם על הבליו. "


עד כאן ציטוט מספר גשר החיים (המדבר על עינייני חיים ומוות בהלכה ובמחשבה- אחד מספררי היסוד בתחום זה.

וכעת אחרי שקראת כל זאת
מה דעתך.


עוזיאל אליהו.