בשמים והבדלה

בס"ד

כללי ברכת הריח הם כדלהלן:

על מין ריח המופק מעצים יש לברך בורא עצי בשמים, ועל מין ריח המופק מעשבים - בורא עשבי בשמים. עשב הוא מין צמח הגדל כל שנה מחדש, ובסוף עונתו נובל, ואילו עץ הוא צמח שהגזע שלו נשאר קיים באדמה במשך יותר משנה, וכל שנה מוציא ענפים נוספים.

על פרי ריחני, כמו אתרוג - מברכים הנותן ריח טוב בפירות, ועל שמן אפרסמון - בורא שמן ערב.

אם החומר ממנו מופק הריח איננו מהצומח, למשל אם הוא מופק מחיות או מחומרים סינטטיים, מברכים "בורא מיני בשמים". ברכה זו גם מועילה בדיעבד לכל דבר, ולכן אפשר לברך אותה כשלא ידוע ממה הבשמים עשויים.

באתר ישיבת בית אל (yeshiva.orj.il) מופיע שיעור של הרב אליעזר מלמד בהלכות ברכת הריח, המרחיב עוד בנושא. כמו כן תוכל לעיין בספר 'וזאת הברכה' שם יש פרק שלם העוסק בברכת הריח, ובספר ברכת ה' ח"ג פרק י"ב.

בנוסף כמה הבהרות:

[א.] על ההדס שבארבעת המינים אסור להריח במשך חג הסוכות, שכיון שעיקר מטרת ההדס להריח בו והוא הוקצה למצוה, הרי שהוקצה מלהריח בו. לעומת זאת את האתרוג מותר מעיקר הדין להריח, כי עיקר תפקידו לאכילה, וממילא הוא הוקצה רק מכך. אף על פי כן, בפועל יש להימנע מלהריח גם על האתרוג שבארבעת המינים, משום שיש מחלוקת אם מברכים עליו (שו"ע רטז, יד).

[ב.] ברכת ההדסים היא בורא עצי בשמים, כיון שהגזע והענפים שלו קשים, ושרשיו וגזעו מתקיימים משנה לשנה (מסכת ברכות דף מ"ג ע"א).

[ג.] הכלל הוא שאם זהו דבר שהובא כדי ליהנות מריחו חייב אפילו אם לא התכוין להריח, כגון שנכנס לחנות של בשמים, ואם זהו דבר שלא נועד ליהנות מריחו - אינו מברך אפילו אם מתכוין (עיין בספר ברכת ה' ח"ג פרק י"ב סעיפים ד-ה). לכן אם בטעות קירבתי את ההדס לאפי, כיון שההדס לא הובא בשביל להריח - אין לברך.

[ד.] על תפוז ומנגו ריחניים מברכים, אבל יש דעות שברכתם אינה 'הנותן ריח טוב בפירות' אלא 'בורא מיני בשמים', כיון שהריח אינו מהפרי אלא מהקליפה (עיין ברכת ה' ח"ג פרק י"ב סעיף ט"ז).

צריך לראות את הנר ממרחק כזה שאפשר להבחין לאורו בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת (סימן רח"צ, סעיף ד). ונהגו ישראל גם להסתכל בכפות הידים ובצפרנים.


בהצלחה