שאלה
לאחרונה מישהו הראה לי מקור שבו כתוב שר' עקיבא אמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח.
האם ר' עקיבא שהיה מגדולי הדור טעה?
(לא הגיוני שבר כוכבא היה משיח כי הוא לא הצליח בסופו של דבר.)
תודה רבה!!!
תשובה
בס"ד
הרמב"ם לא "טעה" בהנחתו על בר כוכבא שהרי הרמב"ם לומד הלכות חשובות לעתיד לבא מהנהגותיו של רבי עקיבא. ואם הוא טעה - איך נלמד ממו הלכה בענין זה עצמו?
הרמב"ם כתב "דימה הוא וכל חכמי דורו" כיון שראו בו את הסימנים למלך משיח - חשבו שהוא הוא והיה באמת יכול להיות - רק חטא הוא ואנשי דורו לא היה.
שים לב ללשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא הלכה
ג
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו. אין הדבר כך. שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".
ראית מפורש.
"עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו".
אין כאן טעות כיון שהם הלכו על פי כל הכללים ההלכתים. העובדה שאדם יכול לחטוא היא גם כלל יסודי בעולם. ובר כוכבא טעה בכמה דברים ובעיקר שהרג את רבי אלעזר
וראה המדרש רבה איכה פרשה ב פסקה ד על חטאו של בר כוכבא:
"ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף (היו אומרים לאלוקים - אל תעזור ואל תפריע) הדא הוא דכתיב (תהלים ס') "הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו" ומה היה עושה בן כוזיבא? היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות. ועל זה א"ר עקיבא כך. (שהוא משיח)
שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו ובכל יום ויום מתפלל ואומר רבש"ע אל תשב בדין היום ולבסוף נתן (אדרינוס) דעתו לחזור (לרומא). אתא חד כותאי ומצאו ואמר לו אדוני כל יומין דהדא תרנגולתא מתגעגע בקיטמא לית את כביש לה אלא המתן לי דאנא עביד לך דתכבישנה. יומא דין מיד עליל ביה בבוביה דמדינתא ואשכחיה לר"א דהוה קאים ומצלי עבד גרמיה לחיש באודניה דר' אלעזר המודעי אזלון ואמרון לבר כוזיבא חביבך ר' אלעזר בעי לאשלמא מדינתא עם אדריאנוס שלח ואתייה לההוא כותאי א"ל מאי אמרת ליה א"ל אין אנא אמר לך מלכא קטיל ליה לההוא גברא ואין לית אנא אמר לך את קטיל ליה לההוא גברא אבל מוטב ליקטליה ההוא גברא לגרמיה ולא תתפרסין מיסטירין דמלכותא בן כוזיבא סבר בדעתיה דבעי לאשלמא מדינתא כיון דחסל ר' אלעזר צלותיה שלח ואייתיה א"ל מה אמר לך הדין כותאי א"ל לית אנא ידע מה לחיש לי באודנאי ולא שמעת ליה כלום דאנא בצלותי קאימנא ולית אנא ידע מה הוה אמר נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה יצאתה בת קול ואמרה (זכריה י"א) הוי רועי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו אמרה לו אתה סימית זרוען של ישראל וסימית עין ימינן לפכיך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא.