שאלה
האם יש לברך "שהחיינו" בעת קיום מצוה בפעם הראשונה?
תשובה
א. המקיים מצוה בפעם הראשונה בחייו, מברך שהחיינו. כך נאמר בגמרא (ברכות לז,ב ) ו- (מנחות עד,ב) לגבי הקרבת מנחה, וכך פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד כח,ב) לגבי כיסוי הדם.
ב. הרמב"ם בהלכותיו (רמב"ם ברכות יא,ט) פסק, שעל ציצית, תפילין, מזוזה ומעקה מברך שהחיינו, אולם בתשובותיו כתב שעל הפרשת תרומות ומעשרות בפעם הראשונה אין מברכים שהחיינו. ענין זה נדון בין מרא דאתרא דארץ-ישראל, הראי"ה קוק זצ"ל, והאדמו"ר מגור, כשבא לראשונה ארצה. הרב קוק זיכה לו במתנה פרות טבל, כדי שיזכה לראשונה להפריש תרומות ומעשרות ולברך על כך שהחיינו (בכוונה זיכה לו, ולא מינה אותו שליח, כיון שמחלוקת היא אם שליח מברך שהחיינו). השניים פלפלו זמן ארוך בשאלה אם לברך שהחיינו. לבסוף אמר האדמו"ר: אני סבור שאין לברך שהחיינו בשם ומלכות; אך מכיון שאתה הוא המרא דאתרא, אפריש ואברך בשם ומלכות - זו המתנה הטובה ביותר שקבלתי בארץ ישראל.
ג. יש מקומות שנוהגים שכלה הטובלת בפעם הראשונה במקוה תברך שהחיינו, וכן כשמדליקה נרות בפעם הראשונה, וכשמפרישה חלה או תרו"מ בפעם הראשונה. במקום שלא נהגו כך, אפשר לברך לפני ברכת המצוה "שהחיינו" בלי שם ומלכות.
ד. אשה המדליקה נרות בפעם הראשונה בפמוטים חדשים תברך שהחיינו גם על מצות ההדלקה הראשונה וגם על הנאתה מהפמוטים, ואח"כ תברך על ההדלקה.