שאלה
בס"ד
אני נמצאת במצב מאוד דומה לבחורה ששאלה אותך את השאלה הנ"ל. אני יוצאת עם בחור כבר כמעט שבועיים. לצערי נפגשנו רק אחרי שבוע של שיחות ארוכות בטלפון. השיחות ממש זרמו ולמרות שידעתי שהוא לא גאון-על ולא בטוח אפילו שיש לו תעודת בגרות החלטתי שלא לפסול הפעם (בפעמים המעטות שפסלתי זה היה בגלל שהבחור לא היה משכיל וגם לא תכנן ללמוד בעתיד) הפעם החלטתי שאני לא אפסול על כזה דבר, אז באמת השיחות היו ארוכות, אמנם לא דיברנו יותר מדי על דברים מהותיים כי כמה כבר אפשר לשוחח כשלא ראינו אחד את השנייה בכלל?
העניין הוא שכשנפגשנו הרגשתי צביטה קלה בלב.. לא הבנתי מה הקשר בין הבחור שאני משוחחת איתו בטלפון כל יום שעות לבין הבחור שנפגשתי איתו.... הנחתי שזה בגלל שזו פגישה ראשונה, אנחנו בלחץ... למחרת נפגשנו שוב ופשוט הרגשתי שאין לי כבר כח ושהפגישה הזו תסתיים כבר(!!!!). העניין הוא שנראה שאני מוצאת חן בעיניו, אבל הוא לא מוצא חן בעיני... הוא אמנם לא מכוער, אבל הוא גם לא עונה על "הדרישות" שלי באשר לאיך שרציתי שהבחור שאיתו אתחתן יראה וגם לא עונה על הדרישות להיות בחור עם השכלה.
אני לא יודעת מה לעשות.. כל יום שעובר הוא כמו ללכת באפילה בשבילי כי אני לא מרגישה אליו כלום! ברמת העקרון אנחנו כן יכולים להתאים מבחינה שכלית. שנינו רוצים בית של תורה וחסד. לגור באיזה עיירת פיתוח ולתרום כמה שאפשר מעצמינו למען הקהילה ובכלל, הוא דתי ברמה סבירה ויש בינינו הבנה והסכמה לגבי נושאים הלכתיים. העניין הוא שאני לא רוצה להיות המשכילה מבין שנינו (אני לומדת כלכלה במקום איכותי במגזר הדתי) ולפי איך שזה נראה אני גם המובילה מבחינה דתית וזה מעצבן אותי כי אני רוצה להיות זו שמובילים אותה... אני לא רוצה להיות זו שהילדים יבואו אליה כדי ללמוד הלכות... אני רוצה שבעלי יהיה "הרב" בבית.. (אני בכוונה מקצינה.. אני לא רוצה באמת להתחתן עם בחור שכל מה שהוא עושה זה ללמוד בישיבה, בלי חס וחלילה לזלזל)
לשאלתי, מה עושים? האם יש עניין להיפרד? ואם כן, איך? הוא נראה לי מתחיל לפתח ציפיות (מדבר כבר על הפגישה בבית של ההורים-(יצאנו בינתיים פעמיים!!) ונותן לחבר'ה לזרוק לו כל מיני הערות כמו "מתי החתונה", תשלח הזמנה, כן?" בעוד שאני הרבה יותר מאופקת ממנו.. וזה לא טבעי לי כי כשיש לי רגשות ואני אוהבת מישהו לא תהיה לי בעיה להראות לו את זה... בין אם זה בצור
תשובה
ב"ה
לשואלת שלום,
את מעלה מספר נקודות שיש לתת עליהם את הדעת:
א. המראה החיצוני שלו לא מרשים במיוחד – זה דבר שיכול להשתנות אם תאהבי אותו ותעריכי אותו הוא "יראה" יותר נחמד.
ב. השכלה אינה מעכבת מה שחשוב הוא שהבעל ידע איך להתייחס לאשתו, לכבד ולתמוך בעת הצורך.כמובן גם צריך להיות מסוגל לפרנס בכבוד, ובשביל זה לא חייב השכלה אקדמאית.
אשת אינסטלאטור לא רעבה ללחם...
ג. את מעונינת שהוא יהיה המנהיג הרוחני של הבית והוא יוביל – זה תלוי גם בך, עד כמה את מסוגלת לפנות לו את המקום בהנהגה, לתת לו הרגשה שהמקום הזה שמור רק בשבילו, ושהוא לא צריך לרכוש אותו.
לתת לו את הזמן לתפוס את המקום שלו, לא להאיץ בו ללמוד ולומר דברי תורה על השולחן.
כמובן אתם צריכים לתאם צפיות בתחום הזה.
ד. מתוך דברייך הבנתי שלא קיים אצלך רגש משמעותי כלפיו – זו באמת אינדיקציה חשובה לקראת החלטה עם מי להתחתן, אמנם בתהליך ההכרות הרגש יכול להתעורר, אך לא בהכרח, וודאי לא לבנות על כך שיתעורר לאחר החתונה.
ה. עם כל הדברים הללו צריך לשקול את כל המכלול,
אילו היה פרט אחד שצריך לעבוד עליו הדבר היה יותר ברור,
אבל אם צריך לעבוד על כמה וכמה דברים במקביל יש מקום לשקול את המשך הקשר.
וה' ינחה אותך בדרך יושר,
בברכת שנה טובה,
דני ארגמן