בציעת לחם משנה בשבת ובחול

א. כשמברכים על הלחם בימי החול, ראוי להשתדל לקחת ככר שלם, וקודם הברכה לחתוך פרוסה מהככר אבל לא לגמרי אלא באופן שאם אוחז בפרוסה, נמשך שאר הככר אחריה. אחרי ברכת המוציא יפריד את הפרוסה מהככר.

ב. בימי החול, כשבוצע ונותן לאחרים ולעצמו - יתן לכל אחד כזית, ויש מי שאומר שיכול לתת קצת פחות מכזית, ובלבד שלא יראה כצר עין. ולא יפרוס לעצמו פרוסה גדולה מכביצה, כדי שלא יראה כרעבתן.

ג. בשבת רשאי לפרוס פרוסה גדולה, כי אז אינו נראה כרעבתן, שהרי עושה זאת לכבוד שבת. לפי האר"י הקדוש, יפרוס לעצמו כזית, ולאשתו כביצה.

ד. שיטות שונות בבבציעת לחם משנה:
1. שו"ע (שו"ע רעד א) - בוצע תמיד מהתחתונה.
2. הב"ח - כיון שאין מעבירין על המצוות, יש לבצוע תמיד מן העליונה.
3. רמ"א - בליל שבת בוצע מהתחתונה, וביום מהעליונה (לנוהגים כדעת האר"י, המניחים י"ב ככרות, לוקח את האמצעיות העליונות).
כדי לקיים את ההלכה "אין מעבירין על המצוות" גם כשבוצע מן התחתונה (לשו"ע - תמיד; ולרמ"א - בליל שבת), ראוי לקרב אליו את הככר התחתונה, כך שלאחר הברכה נמצא פוגע בה תחילה.


ה. לכתחילה כל אחת מהככרות צריך שששיעורה יהיה יותר מכזית. אבל יש אומרים, שאם ככר אחת גדולה, רשאי לקחת לככר השניה אף פחות מכזית; וי"א שיכול לקחת אף בסקויט כהשלמה ללחם משנה.

ו. אין להשתמש בככר פרוס ללחם משנה. רק בדיעבד, ניתן להשתמש בככר פרוסה הארוזה בנילון מהודק, וזה עדיף על שימוש בפרוסה.

ז. מי שאין לו לחם משנה, יבצע על שתי פרוסות.