שאלה
שלום לרב.
אני באה ממשפחה דתית. שומרת שבת כשרות ומנהגי אבות כאלה..
סבתא שלי נפטרה לפני שנה וחצי שהיא היתה המקור הדתי שלי, בעלה סבא שלי היה רב הייתי מחוברת אליהם בצורה מדהימה גדלתי אצלם כל הדת שלי זה מהם. אחרי שהיא נפטרה בחרתי להעמיק בתורה לדעת למה אני מאמינה ואם זה נכון אז להשקיע בזה לא היה נוח לי האמצע הזה יותר ל"הינות" משתי עולמות.
אחרי שנת מדרשה, התגלגלתי לאקדמיה.. אני רואה שם נסים גלויים ממש, ה' מטיב איתי יום יום. אבל יש קשיים עברתי הרבה תהפוכות מתחילת השנה. [אגב המשפחה לא תומכת בתהליך ההתחזקות]ובין כל הקשיים בעיקר החברתיים הבכי התפילות הדבר שהכי חסרר לי בעולם זה סבא וסבתא שלי ואנלא יודעת למה אני לא מצליחה לקבל את זה שזהו התפקיד נגמר גם עבר דיי זמן וקשה לי מאוד להשלים עם זה. אחרי התייעצות עם הרב שלי הבנתי שזה קצת בעייתי העניין של רווקה בבית עלמין אז גם לא עליתי לקבר שלהם לא מעט זמן והם חסרים לי. ופתאום ממש קשה לי ההתמודדות יותר מכל דבר בעולם. מכל הקשיים בשנה הזאת ולצערי לא חסר. סבא וסבתא זה כאילו משהו שאנלא מקבלת לא יודעת להסביר אני כל כך צריכה אותם הרבה יותר מבעבר. מה עושים?
תודה רבה, אביב.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מתוך דבריך אפשר להבין שהסבא וסבתא שלך העניקו לך הרבה יותר ממה שכל אחד מקבל מסבא וסבתא. את כותבת שהיית מחוברת אליהם בצורה מדהימה. האבדן שלהם הוא אבידה מאוד משמעותית עבורך. הם היו קצת אבא ואמא עבורך (את מעידה על התרחקות מסוימת מהוריך שלא תומכים בתהליך ההתחזקות שלך) לכן לאחר מותם את מרגישה כמו יתומה.
יתמות זו תחושת בדידות - אדם מרגיש לבד בעולם, מפני שהקרובים ביותר שלו חסרים לו.
בתוקף הנסיבות הללו כדאי לך שוב להתיעץ עם הרב שלך על הקביעה שאסור לך בכלל לעלות לקברם מפני שאפשר שהעליה לקבר תקל עליך במשהו.
נראה לי שאנשים קרובים יוכלו להקל עליך. אם יש לך בן זוג או אם תהיי במחיצת חברות קרובות או קרובי משפחה - אלו שעות שיכולות להקל עליך. אם יש אנשים קרובים שאת בוטחת בהם את יכולה לשתף אותם גם במצוקות הללו שאת מתארת כאן, זה יקל עליך.