שאלה
ב"ה
לרב שי פירון,שלום רב!
אני תלמידה בבית הספר ישורון, ואני מדריכה בבני עקיבא סניף "שיכון".
אני חושבת שאתה יודע שבתקופה האחרונה נוצרה בעיה בסניפינו-הבעיה:מספר חניכים שלא נכנסו להדרכה עשו בעיות...(אני מקווה שאתה יודע על מה אני מדברת...)
החניכים שעשו את הבעיות הם חברים שלימהשבט שלי...
הבעיה שלי בכל הסיפור הזה היא:
בגלל המצב שנוצר נגרמים הרבה מצבים שיוצא לי ולעוד אנשים מסניפי לדבר על המצב הזה ורוב הפעמים יוצא שאנחנו מרכלים על חברים שלנו!
אני יודעת שזה לא בסדר וזה בעיקר מפריע לי כי זה חברים שלי!
אני עכשיו מרגישה לא בסדר על מה שעשיתי-ריכלתי על חברה שלי אבל אני די מתביישת ללכת אליה ולבקש סליחה-זה גם די קשה לי כי גם היא קצת פגעה בי בקטע הזה...
מה אני אמורה לעשות????
תשובה
ב"ה
שלומות!
אין דרך פשוטה יותר מאשר להידבר ולנסות למצוא דרך לשקם את מערכת היחסים. לדעתי, כדאי שאת השלב הראשון תעשי בעזרת מכתב.
דעי לך, שאין דבר ישיר יותר מאשר פניה אישית המביעה את האמת בה את מאמינה. אל תוותרי לעצמך כי אחר כך תחושי בצער על כך שלא סיימת את ה"סכסוך" מהר. ככל שהזמן חולף, קשה יותר להחזיר את הגלגל לאחור.
ככל שהזמן חולף, מתבצר כל אחד בעמדתו ולא רוצה לסגת ממנה. הוא מרגיש שהוא חייב להצדיק את דרכו ולהסביר למה הוא צודק.
לכן, מהרי ליזום מהלך של פשרה או ע"י מכתב ראשוני או באמצעות שליח, והטוב מכולם, אם יש בך די כוח, זה לתפוס את אותה נערה כששתיכן לבד, להישיר אליה מבט ולומר - אני חושבת שאסור לנו להמשיך במצב הזה. בואי נשוחח.
אחרי דקה אחת של חוסר נעימות, תרגישי באושר, התחושה הטובה המתפשטת בעצמותייך.
אל לך לחשוש מהשאלה איך היא תגיב. את צריכה לעשות את המכסימום כדי להצליח ובעז"ה תראי אורה וברכה.
בברכה,
שי