שאלה
לכבוד הרב שלום!
זה זמן רב אני מתלבט לגבי בני עקיבא.
אם אתה תסתכל על התקופה שלפני כמה מאות שנים לדוגמה בתקופת הגר"א שאף אחד לא חולק צשדרך חייו היא לפי התכלית בעבודת ה' או לפי המהר"ל מפראג, תמצא שרבנים אלו בעת ילדותם לא חשבו אפילו על ללכת למקום בו יש לעיתים ביטול תורה או בוודאי לא היו מעלים על דעתם לדבר סתם עם בנות, לצאת איתן למסעות לטיולים לעשות ארוחות ולשיר איתן שירי"התדבקות בה'" על גבי שולחן השבת, יוצא שמשהו השתנה פה, בימינו כבר נראה שאם אתה הולך ללמוד אצל בת למבחן במתמטיקה או הולך איתה לסניף להכין פעולה הכל בסדר ואפילו אם תכוון טוב בשמונה עשרה יקראו לך צדיק!
שאלתי היא מי צודק, אני שאני חושב כדעה שאסור ללכת לסניף מעורב או שמא אני טועה ותעמיד אותי על מקומי עם הסברים בתודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאתה שואל אינה קשורה לשאלת מעורב או נפרד. היא קשורה לשאלה אחרת, והיא במה אנו עוסקים ובמה אנו מקדישים את חיינו.
אני מבקש לייעץ לך עצה שאני חושב שהיא טובה: לא מתחילים בלהיות הגר"א או המהר"ל. הטוב ביותר כי תתחיל למלא את הזמן הפנוי שלך בעבודת ד', תיקון המידות ותלמוד תורה - בלי שהדבר יפריע לך לחיי חברה ולהליכה לסניף. לאחר שתמלא את כל הזמן הפנוי האחר בעבודת ד', ותוכל להתקדם עוד - כדאי לך אולי להפסיק ללכת לסניף וללכת גבוה מאוד בעולם התורה. גם כאן צריך להיזהר שלא לעשות משהו שאינו מתאים לך, כי לעיתים כגובה ההר הלא מתאים שאדם מטפס עליו כך עוצמת ריסוק העצמות כשהוא נופל ממנו.
על כן, התחל קמעא קמעא והתקדם כל הזמן. זו הדרך.
כל טוב