בכי על מות חתול

שלום וברכה

זה לא ילדותי או מוזר.

זה כואב לך, ואת בוכה.

איני איש טיפול, ולכן מטבע הדברים איני יודע לייעץ איך להתגבר ולהתמודד.

אכתוב דברים מעולמי התורני:

ההלכה אינה קוראת לאדם לברוח מיידית מהכאב.

להפך, יש גם חשיבות בשהות בתוך הכאב.

כשכואב לו - הוא מכיר בכך, וחי את הכאב.

וההתאוששות באה אט אט.

זה בולט בדיני אבלות על בני אדם:

יש שלב בו פטורים ממש מכל המצוות - ואחד ההסברים לכך הוא הסערה הנפשית שאדם נמצא בה ושוהה בה.

יש שלב של אנינות.

ואבלות.

ושלושים,

ושנה -

ההבדל בין אדם לבעל חיים הוא עצום.

אבל יש ציר משותף לכאב, ואולי נכון כי במקום להילחם בבכי - לשהות בו.

ולאחר מכן - לצמוח ממנו.

האם את יכולה ללכת בדרך זו ?

כל טוב