בירור בספר החינוך מצוה רלו

שלום,

דנחוי מורכב מ:

ד - קידומת בארמית שקולה לאות ש בעברית. שֶ

נ - קידומת לגוף מדברים. נֵ כמו: נצא, נלך, נדבר

חוי - לראות.

בכל אופן, טוב להסתכל במקור של הדברים, במסכת בבא קמא (קיז א) ולגלות שיש מספר טעויות דפוס בגירסא:

ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה אתא לקמיה דרב א''ל לא תחוי ולא תחוי א''ל מחוינא ומחוינא יתיב רב כהנא קמיה דרב שמטיה לקועיה מיניה קרי רב עילויה {ישעיה נא-כ} בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו א''ל רב כהנא עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים

תרגום מתוך גמרא בהוצאת 'חברותא':

מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב: לא תחוי ולא תחוי אל תמסור ואל תמסור, אמר ליה לרב: מחוינא ומחוינא אמסור ואמסור. יתיב רב כהנא קמיה דרב באותה שעה, שמטיה לקועיה לצווארו מיניה, שבר את מפרקתו והרגו. קרי רב עילויה: ישעיהו נא כ "בניך עולפו מחסרון לחם ומים, מתי רעב וחרב שכבו בראש כל חוצות ואין קובר להם כתוא מכמר כשור הבר הנלכד ברשת שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו " מה תוא תאו, שור הבר זה כיון שנפל במכמר רשת הלוכד אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב לרב כהנא שהרג את המוסר: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים ואינם עונשים את ההורג, אבל והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין ועכשיו יש כאן יוונים המקפידים על שפיכות דמים ואומרים רוצח ירצח.

הרמב"ם חובל ומזיק ח י והשו"ע שפח י כתבו, מותר להרוג מוסר אפילו בזמן הזה, ומתרין בו אל תמסור, ואם אמר לא כי אמסרנו מצוה להורגו. וכתב הגר"א ס"ק סה כי המקור לזה שצריך התראה הוא מכאן, שרב אמר לו: לא תחוי.