שאלה
בס"ד
לרב שלום!
האם האדם צריך להרגיש שלם עם מעשיו (כוונתי לא רק בתחום הרוחני, אלא בל התחומים. למשל : אדם שלא מקפיד במיוחד על סדר וארגון, האם עליו להתעצב כל הזמן על כך שאינו מצליח להיות מסודר, או להרגיש שזוהי אישיותו?) או להרגיש חסר ולרצות כל הזמן להשתפר ולהשתנות? דבר זה אמנם עוזר לאדם לשאוף ליותר, אך מוריד לו במקצת את הערך העצמי שלו- הרי בכל דבר הוא לא כ"כ טוב, ויש לו בהמון דברים להשתפר!
ברצוני לציין שאני שואלת שאלה זו מכיוון שאני כל הזמן מציבה לי "רף" בהמון תחומים, וכתוצאה מכל אני אומנם כל הזמן מנסה להשתפר ולהתקדם, אך מצד שני, זה פוגע הערכה העצמית שלי ובהשלמה שלי עם עצמי ויכולתי.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
כדאי לך לנסות ולשפר את מה שקיים .
להיות יותר טובה במה שאת ולא להציב רף גבוהה.
אמרו חכמנו "דע מאין באת ולאן את הולך "
סדר ההתקדמות מאוד ברור :
דע מאין באת -ידיעה משמעותה התחברות .
כלומר להתחבר למה שאתה .
להרים את הבטחון העצמי שלך,
להיות אסרטיבית,
להאמין בכוחות שלך וביכולות שלך,
לשמוח במה שאת,
לדעת מאין באת .
ולאן אתה הולך-זה שלב נוסף יותר גבוהה והוא הרף שאת מדברת עליו כל הזמן.
לפני שמציבים רף אז צריך להתבסס ולקיים את מה שיש .
הצבת רף מצריכה הדרכה צעד אחר צעד ולאט לאט כדי לא להכנס למצבי יאוש ונפילות.
חזקי ואמצי !!!!!!!
בברכה,
עוזיאל