שאלה
שלום הרב, שואלת בשביל חברה. לצערי ולצערה חברתי הנשואה נפלה לידי בחור אובססיבי ומעורער נפשית. ברווקותה היתה בקשר עימו ומאז היו משוחחים לעיתים רחוקות כידידים בלבד. לאחרונה הוא היה שולח לה הודעות שהוא לא המשיך הלאה והיא ריחמה עליו. מפה לשם התחילו להיות בקשר כאשר הוא סחף אותה לכל מיני דברים שלא רצתה כגון שיחות מיניות שלא היתה מעוניינת בכלל אך עם המניפולציה שלו בסוף שיתפה פעולה. לאחר מכן רצה להיפגש איתה לסגור מעגל. כמובן שהיא לא הסכימה בשום פנים אך בסוף עם מניפולציה רגשית גדולה נכנעה ונפגשה. כמובן שהבהירה שלא יהיה שום מגע. ואכן היה רק חיבוק שכמובן היא מודעת שדבר זה אסור! הם נפגשו פעם נוספת אחרי שבכה ואמר שחייב שוב . הסכימה . ובפגישה הוא נגע בה מינית והיא אומרת שקפאה. הבחור רצה לעשות עוד דברים והיא התנגדה בכל תוקף. מה שצסביר שלא היה לה שום עניין בכך, אך עדיין היתה נגיעה אסורה ביניהם מה שהורג אותה. כמובן שישר אחרי בכתה ואמרה לו שלא רוצה שום קשר יותר. מציינת שישר אחר כך התחילה טיפול אצל פסיכולוגית על העניין. מציינת שהיום הבחור עוד שולח לה הודעות אך היא חסמה אותו בכל דרך. וכמובן שהוא רווק! לא הגיוני איך יש אנשים כאלו בעולם. בכל אופן, חברתי היא בחורה מדהימה עם מידות טובות, שהטוב לב שלה הפיל אותה, ואולי גם חוסר בריגוש מסויים עם בעלה . מציינת שהם זוג מקסים ובעלה איש טוב ומכיל ובוגר ויש להם בעיות כמו לכל זוג ולא מעבר. חברתי מתייסרת על העניין שמסתירה מבעלה ורוצה לשתף אותו, הפסיכולוגית שלה לא ממליצה . אך עדיין היא רוצה בזה . 1. האם יש לה מחוייבות הלכתית לספר? 2. האם העונש על מה שעשתה הוא כרת? ( היא נורא חוששת מזה)3. האם הרב חושב שאולי בגלל שמדובר בתקיפה מינית למרות שהיא הכניסה את עצמה לסיטואציה, אולי בגלל זה בעלה יותר יבין וכדאי לשתף שירד ממנה עול ההסתרה?
למרות הקושי היא מודה לה' שהביא אותה לסיטואצית הקצה הזו כי זה מה שגרם לה להפסיק את הקשר המניפולטיבי והמדומיין והמעיק הזה. אנא עזרתך הרב תודה!
תשובה
שלום
אכן זו מציאות נוראה, וטוב שהיא חתכה לפחות כעת את הקשר (מה שהיה צריך לקרות מזמן). רחמים במקרה שכזה זו בעצם אכזריות. מי שיש לו בעיות שילך לטיפול, לא לאישה נשואה (וגם לא לרווקה).
1. אין לה מחויבות לספר. צריך לשקול את הדבר הזה בצורה כבדת משקל ביותר. הרצון שלה לספר ולהתנקות מאוד מובן, אבל סיפור דבר שכזה יכול להחריב את הבית. אין לי את הכלים לדעת אם נכון לספר במקרה הזה, ואם היא הייתה מסכימה, אולי היה נכון להתייעץ עם רב שמכיר אותם. אם היא תרצה אוכל להמליץ על מישהו להתייעץ איתו בטלפון (ואז הדיסקרטיות תישמר).
2. העונש איננו כרת, מכיון שב"ה לא הגיעו למעשה האישות עצמו. חלילה אני לא מקל ראש בחומרה של מה שקרה, אבל זה לא איסור עריות עצמו, אלא מה שנקרא 'אביזרייהו דעריות', כלומר, האיסורים שמסביב לאיסורי עריות.
כמו בכל מעשה עבירה, התשובה היא הצער והחרטה, הוידוי לפני ד' והקבלה לעתיד, וכמו שכתוב בספר מסילת ישרים בפרק ד': "בהיות השב מכיר את חטאו, ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו".
וכמובן להתחזק באותו נושא עצמו שבו הייתה הנפילה - להתרחק לחלוטין מאותו אדם ומכל דבר דומה לכך.
אחרי תשובת אמת בלב שלם הקב"ה מקבל תשובה כזאת, והחטא נמחל.
3. בהחלט יכול להיות שאת צודקת, אבל כאמור לעיל, קשה מאוד לקבוע אם נכון לשתף במקרה הזה, ואיך לעשות זאת.
בע"ה בהצלחה רבה לך וגם לה