בבקשה זה ממש דחוף...!

שאלה

שלום כבוד הרב.

ברצוני להתייעץ איתך על נושא מסויים, מקווה שאינני מטרידה בשאלה. אני פשוט חייבת עזרה.

אני באמצע שנת השירות הראשונה שלי. יש לי חבר קצת פחות משנה, אני לא אפרט כמה טוב לנו יחד וכו' וכו', כי אני בטוחה שזה נשמע אותו דבר כמעט בכל המכתבים... הוא התחיל את שיעור א' באלול. ומאז החלטנו על קשר מאוד מאוד מצומצם. בתכנון לחתונה עוד שנה בעז"ה. בתחילת שיעור ב'. הדברים קרו הפוך משחשבתי.

האהבה שלנו פורחת וגיליתי שהיא רק מתעצמת עם כל זמן שאנחנו לא ביחד. מה שלא חשבתי כלל וכלל שיקרה. הוא מצליח ללמוד. לגדול באישיותו ובלימוד התורה שלו. הרבה בזכות הקב"ה. אני בעבודה בשירות הלאומי שלי. ככ טוב לי. נחתתי בדיוק במקום המתאים. ואנחנו עדיים אוהבים ככ.

יותר מזה. החלטנו על מפגשים חודשיים. כל חודש. אנחנו חוזרים. ליומיים- שלושה. ואלו הימיים והשעות הכי הכי טובות שיש לי בכל החודש. מרגישים כאילו לא נפרדנו לשנייה. כאילו רק עצמנו עיניים. והנה. אנחנו שוב יחד. מדברים. צוחקים. אוהבים. ככ אוהבים.

יותר מדי אוהבים.

נפלנו. ולא פעם אחד. כמה פעמים. בכל פגישה זה חוזר. ובכל פגישה אני אומרת לעצמי "הפעם אנחנו נצליח. אנחנו חזקים." ולא.

בבקשה. אל תגיד לי להפחית את הפגישות. לצמצם את הזמן. לשים גדרות. לא להיות ביחד בלילה. אני עובדת עלזה. וזה מה שקיבלתי בלי נדר בעז"ה לפעם הבאה שלנו.

אני פשוט רוצה שמישהו יקשיב לי.

ההורים שלו בתחילת הקשר שלנו (לפני קצת פחות משנה) מאוד מאוד התנגדו. הוא בן של רב. ואמו הא קייריריסטית שמצפה גם מהילדים שלה. הם אלו שדרשו את שנת ההפסקה הזאת. בעוד שהוריי רק רוצים את הטוב לי ביותר. ודרשו שאנתק איתו כל קשר. ובכן. ארבעת ההורים לא יודעים על המשך הקשר בנינו. אבל הם כולם יודעים שאנחנו אוהבים. ובעז"ה נמשיך לאהוב. הוא התקבל לטייס. ולשם אני והוא מתכוונים שהוא ילך. אין לי בעיה. אני מוכנה. דיברנו על עניין החתונה בתחילת שנה. אני ככ רוצה להתחתן איתו. הוא יהיה האב לילדים שלי. הוא יבנה איתי את ביתי. הוא זה שיהיה חלק ממני. וכך אני רוצה שיהיה. התלבטנו מתי. להתחתן. על שנת השירות השניה שלי דיברנו. על המשך הלימוד שלו בישיבה. על כך שברור שיהיו בעיות עם ההורים. לפחות בהתחלה.

לפני פחות מחודש אבא שלו. לקח אותו לשיחה. הם דיברו על המון נושאים שחברי אמר לי שמציקים לו והוא רוצה לשתף בהם

תשובה