שאל את הרב

אני רוצה ללמוד תורה! איך אני יכולה לעשות את זה הכי טוב שאפשר בתור בת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 25/06/20 14:32 ג בתמוז התשפ

שאלה

היי, אני שביעיסטית באולפנית שהיא יותר כמו תיכון דתי... ממש חסר לי לימוד תורה לעומק.

יש לי אח תאום שלומד בישיבה תיכונית נחשבת שלומדים שם הרבה תורה כמעט כמו בהסדר, ברור לי שלימוד תורה של בנים שונה משל בנות, גם מבחינת החיוב. אבל מרגיש לי לא פייר.

גם אם הייתי הולכת לאולפנה דוסית אני לא חושבת שהייתי מקבלת מענה רוחני אמיתי של לשבת וללמוד תורה ולא סתם "יחידות" של שבתות סמינריון..

אני רוצה ללכת אחרי י"ב למדרשה אבל לא מצליחה להבין איך בשנה אחת אני אצליח לפתח את העולם הרוחני שלי מספיק. ברור שזה לא רק שנה אלא כל החיים, אבל באמת שאין לי כלים! לא מספקים לבנות דתיות דרכים ללמוד תורה, ואני לא מבינה למה אח שלי שפחות טוב ממני בלימודים, יכול להיות כמה רמות מעליי מבחינה רוחנית? זה לא העניין של התחרות, אלא באמת של רצון אמיתי ללמוד תורה ברצינות, ולא לחכות למדרשה כי שנה אחת לא מספיקה. אני רוצה ללמוד ואין לי את היכולת, וגם לבנות יש יותר מחסומים בדרך ללימוד תורה - בזמן שאת הבנים דוחפים ללמוד תורה כמה שנים בישיבה, ויש המון ישיבות, לבנות אומרים שהן לא זקוקות ללימוד תורה והמקסימום שאפשר זה שנה במדרשה.. אני לא רוצה לחכות עד אז, יש לי צמא אמיתי לתורה ולהתקדמות!

תשובה

אוריה יקרה.

וואו! קודם כל, כמה צמא ורצון ודרישת אמת בהודעה אחת. מחמם את הלב ממש. תודה שפנית אלינו, מקווה שהדברים יתנו לך מענה בע"ה.

בהחלט שאלתך פוגשת הרבה בנות שעומדות אל מול המפגש עם התורה. מצד אחד, המקום שהיא תופסת היום, הלמידה שהיא לא תמיד עקבית ואינטנסיבית כמו של הבנים – ומנגד הצורך הפנימי שלנו כנשים בלימוד, העמקה ומפגש עם ריבונו של עולם, נוכח ומשמעותי. אכן זהו פער אמיתי. שבעיניי בא לידי ביטוי בדורות של גאולה ביתר שאת, כמו שניבא ישעיהו: "אור הלבנה כאור החמה.." (ל', כ"ו). הלבנה היא דמוי לאישה, (ממליצה ללמוד את זה לעומק) שבדורות של גאולה תגדל ותאיר. לא סתם כתבת את שכתבת, הרבה בנות כמוך עומדות מול אותן שאלות, אותן רצונות ואותה דרישה מדהימה ופנימית.

יחד עם זאת, הפער שאת מתארת נובע ממקום כלשהוא, לא סתם המסגרת בנויה כך. יתכן שצריך לשפר, לדייק, להוסיף. אך חשוב שנזכור שהמציאות הנוכחית נובעת ממקום מסוים, ונבין את עומקה, מאמינה שזה יפתח פתח להבנה עמוקה יותר:

כשם שיש הפרדה בין גוף האיש לבין גופה של האישה, כך ישנו הבדל בין נפשו של האיש לנפשה של אישה. וממילא גם התורה אשר מיועדת לכל אחד מהמינים שונה ומדויקת לו, לכוחותיו ולעבודתו בעולם הזה. אפרט מעט על הלימוד הנשי, אך הדברים דורשים בירור ולמידה מעמיקה בהרבה.

האישה, אשר נבראה מצלמו של האיש ולא מהאדמה, כמוהו – מטבעה, היא קרובה יותר לקב"ה. לכן המפגש שלה עם התורה עניינו לגלות לה למה היא שייכת, כמה היא גדולה. ככל שהיא תתחבר יותר לעצמה, תהיה יותר קשובה פנימה, תאמין בכוחות שלה, ממילא עבודת ה' שלה תגדל ותתרחב. לכן לימוד התורה הגברי, שהוא שכלי מאד, תפל לה – כי הוא פשוט לא הנקודה שלה. ולכן, השאלה "איך יכול להיות שאח שלי כמה רמות מעליי מבחינה רוחנית" – היא שאלה שמביעה רצון מטורף לגדול ולהתרחב, אבל חשוב לי לומר שבבסיס שלה איננה מדויקת. תשאלי את עצמך, מה המדדים שלך לרמה רוחנית? מהי עבודת ה' מבחינתך? האם את רואה הבדל בין סוג עבודת ה' שלך לזו של אחיך?

המילה 'רוחניות' היא מילה רחבה, ועמוקה מיני ים. כל העולם כולו מחפש רוחניות, ולא סתם. זה נובע ממקום עמוק ופנימי. כמו שכולנו מחפשים להיות אהובים, לאהוב. יש צרכים שהם צרכים בסיסיים שלנו כבני אדם, ונובעים ממקום בסיסי ופנימי מאד בנו. החיפוש אחר הרוחניות הוא הרצון להידבק לריבונו של עולם. להידבק לנשמה, להיות אחד איתה, להיות קשור אליה. כשאנו עוסקים במילה העמוקה הזו חשוב שנדייק את השימוש בה, יש כל מיני סוגים של דרכים להגיע לעולם הרוח שלנו, והכל תלוי בעיניי במי עומד מולנו. עבודת ה' של גבר אחרת מזו שלך, וגם עבודת ה' שלך שונה ומזו של חברה שלך. ולכן הדיבור במדדים על הנקודה העמוקה הזו והפנימית הזו – הוא לא אמיתי ומדויק דיו.

דווקא בדורות של גאולה כמו שאמרנו מתגלה אצל נשים רצון אמיתי לגדול, ללמוד ולהעמיק – ואני מרגישה שככל שיש רצון נבנים במציאות כלים לכך. אם אילו המדרשות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם, אם תוכניות השילוב לנשים תוך כדי הלימודים והאוניברסיטאות, אם אלא ימי עיון שמיועדים דווקא לנשים ומותאמים אליהן, לנשמה וללב. מסכימה איתך שיש מוסדות לימוד לנשים שעדיין לא הגיעו לשלב הזה (אולי אין שם מספיק דרישה מהשטח?) אבל אני יכולה לומר לך שאני אישית מכירה אולפנות רבות שבהן יש ממש עיסוק בבניין העולם הרוחני של הבת, שיעורי תורה, חברותות ושעות עיון משמעותיות מאד. בעיניי זה מסוג הדברים שמתפתחים ככל שיש רצון בשטח, וככל שיש דרישה. וכמו כל דבר, אחרי 2000 שנות גלות – זה תהליך. ודרושה סבלנות להביא את מוסדות הלימוד לנשים ממצב שבו לא היה מקום לתורה נשית, למצב שבו הלימוד משמעותי וטוב ומתרחב.

ועכשיו אלייך –

אז איך בשנה מפתחים עולם רוחני משמעותי? ואיך לומדים כלים ללמידה ולמפגש עם התורה?

כמה רעיונות פרקטיים:

1. אני יודעת שיש בכמה מדרשות שבוע תורה בסיום השביעית, יכול להיות שזה יהיה לך מענה מצוין, דווקא בקיץ.

2. יש שיעורי תורה מדהימים היום במחשב. חפשי בגוגל, באתרי מדרשות, ביוטיוב, באתרים של ישיבות. מלא שיעורים, מגוון רבנים – תראי מה נוגע בך פנימה, מה מחבר אותך אלייך. תתחילי להקשיב. את יכולה בעצמך ליצור את המפגש עם התורה שאת כ"כ צמאה אליו.

3. כשיש משהו שהוא חשוב לך כ"כ, קל וחומר אם מדובר בעולם הפנימי שלך, לעיתים עושה טוב כשמגדירים לו זמן. תיצרי לך פינה בשבוע שבה את עסוקה בזה, זה יכול להיות זמן ביום שישי, או בתחילת שבוע, מתי שתרצי. פינה בלוז שלך שבה את מתעסקת בזה. בה את בונה את העולם הפנימי הרוחני שלך, זמן שבו את משקיעה בקשר שלך עם התורה שלך. כשמגדירים את הדברים ונותנים להם מקום בלוז זה מרגיע ומקדם, והכי חשוב – לא מתמסמס.

4. הנחת היסוד החשובה ביותר בעיניי - בך פנימה, טמון כל מה שאת רוצה להיות. כל הגודל שלך, כל הקשר שלך עם התורה ועם ה' יתברך, מקופל וטמון בלב שלך. ולכן עיקר העבודה שלך בתור אישה, היא היכולת להקשיב אלייך פנימה, לברר מה מחבר אותך אלייך. ככל שתתחברי אלייך יותר – הקירבה שלך לה' יתברך רק תגדל.

בהצלחה גדולה! מעריכה.

טליה

(12)

כתבות נוספות