שאלה
שלום לכבוד הרב.
מה דעתו של כבוד הרב :
אמא אומרת לבנה :"אל תיסע בטרמפים" . והבן לא עונה והוא מתכוון לנסוע בטרמפים. האם השתיקה הזו יש בה משום שקר? האם זה מותר לשתוק במקרה כזה? (וברור לאמא שבנה לא יסע בטרמפים אחרי שאמרה לו לא לנסוע. וברור שהשתיקה היתה בעצם היתה אמירה של "אמא ! אני לא יסע בטרמפים". ומדוע?
תודה!!
תשובה
בס"ד
אם האמא אומרת לבנה "אל תסע בטרמפים" - זה דבר שקשור בו ולא קשור בה, והוא לא חייב לשמוע בקולה. סיבת הענין היא שכיבוד אב ואם הוא רק "משל אב" בדברים הקשורים אליהם ולא בדברים הקשורים אליו.
אבל - אם אביו או אימו מצטערים ממעשיו, אין את ההגבלה הזו של "משל אב" כיון שאין לצער אותם אפילו בענינים שלו. וצריך להתיישב בדבר הרבה לדעת מתי זה נקרא "לצערם" שאסור. ומתי זה נקרא "משל אב" ומותר.
מכאן תבין שזה לא משנה כלל אם הוא עונה לה או לא. כיון שלא מדובר ב"גניבת דעת" אלא בצער.
ומכאן שלומר לאמא "אני לא שומע בקולך" זה גם חוצפה וגם צער ובודאי אסור.
שלום