שאלה
****** אבי 17/07, שאלה 422 ******
שלום כבוד הרב,
בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף נאמר בסימן תקנ - הבדל שבין תשעה באב ליתר הצומות:
ב. חיוב התענית הוא מזמן עלות השחר דהיינו שעה ושנים עשר רגעים בשעות זמניות, לפני הזריחה, עד צאת הכוכבים, שהוא כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. ואין מפסיקין בהם מהערב, חוץ מתשעה באב שצריך להפסיק בו מבעוד יום. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקכט].
וכמו כן נאמר:
ו. י""ז בתמוז או תשעה באב או צום גדליה שחלו בשבת, דוחים התענית למחרת ביום ראשון, אבל י' בטבת לא יחול לעולם בשבת. ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים.
להלן שאלתי.
לפי סעיף ו נאמר ""ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים"".
1. מה החידוש? הרי נאמר בסעיף ב שכל הצומות מסתיים בצאת הכוכבים?
2. מדוע מוזכר רק י' בטבת, הרי לפי סעיף ב' כל ד' הצומות מסתיימות בצאת הכוכבים בכל יום לרבות יום שישי.
תודה,
אבי
****** אתר כיפה - הרב אבנר פורת 17/07 ******
1. החידוש הוא שלמרות שזה ביום שישי, צמים עד צאת הכוכבים. אף על פי שהמשמעות היא להיכנס לשבת בצום.
2. רק י' בטבת יכול לצאת ביום שישי
****** אבי 17/07, שאלה 422 ******
שלום כבוד הרב,
אם כך, לגבי סעיף 2, מה עם שאר הצומות שאינם י' בטבת ויוצאים בשישי? האם מסיימים אותם בשקיעה או בזמן אחר?
תודה,
אבי
תשובה
לפי הלוח שלנו, אף צום אחר לא יכול לצאת ביום שישי