שאלה
שלום.... אני מאמינה שהקב"ה קיים. אבל אני שואלת-בשביל מי?? אם הוא אבא שלנו, אוהב אותנו, ורוצה בטובתינו,אז למה הוא מתנהג אלינו בצורה כזאת?... אין לי זכות לשפוט אותו. אני יודעת.ותמיד אמרתי כמו כולם:"לאבא יש גם זכות להגיד לא.."ושאין לי זכות להיכנס לחשבונות שלו... אבל שזה מגיע כבר קרוב אליי, אני לא מסוגלת להגיד את זה.. זה קשה לי. אני רוצה להאמין. זה בתוכי.. אבל כבר איבדתי כח כיוון, ואין לי כ"כ סיבה.. הייתי שמחה אם היו נותנים לי תשובות.. תודה רבה ויומטוב.
תשובה
שלום!
קודם כל, המצב באמת לא כזה נורא כמו שאת מתארת. בסך הכל אנו חיים בעולם של שפע, אנו יושבים בביטחה בארצנו, יש לנו צבא מהטובים בעולם, ואין כמעט אנשים רעבים ללחם במדינת ישראל. נכון שיש צרות של פיגועים פה ושם, נכון שיש אנשים שיש להם מחלות וקשיים כלכליים, אבל באופן כללי המצב טוב. אין להשוות את המצב למה שהיה לפני חמישים ושישים שנה, למה שהיה בשואה הנוראה, למצב הקשה ששרר בארץ ולמסירות הנפש של המתיישבים הראשונים בה.
אבל כל זה לא עונה על השאלה שלך, משום שאת שואלת על הצרות הפרטיות שלך. קשה לך לראות את הטוב שיצא מהן. על כך אומרת המשנה במסכת ברכות (דף נד ע"א): "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", ומסבירה שם הגמרא (בדף ס ע"ב) שאין הכוונה שצריך לברך אותו נוסח ברכה, שהרי על הרעה מברכים "דיין האמת" ועל הטובה מברכים "הטוב והמטיב", אלא הכוונה היא שיש לקבל את הרעה באותה שמחה שמקבלים את הטובה (וכן נפסק בשולחן ערוך סימן רכ"ב סעיף ג').
כיצד ניתן לקיים את ההלכה הזו? הרי קשה מאוד לשמוח על צרות?!
הלכה נוספת כתובה בהמשך הגמרא שם: "לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד", כלומר "כל מה שהקב"ה עושה ? לטובה הוא עושה" (גם הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך בסימן ר"ל סעיף ה').
ההלכות קשורות זו בזו. אם נצליח להבין שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה ? נוכל לברך על הרעה באותה שמחה שאנו מברכים על הטובה. מבאר הרב קוק ב"עין איה" שכדי שנצליח לברך על הרעה באותה שמחה שמברכים על הטובה יש להעלות את עצמנו מעל הפרטיות האישית שלנו. אם נביט רק על עצמנו ונראה את הצרות שמתרחשות לנו, באמת לא נוכל לברך בשמחה עליהן. אך אם נבין שהצרות האישיות שלנו תורמות למהלך הכללי בו הקב"ה מגלגל את כל האנושות קדימה ומעלה אותה מעלה, נוכל לברך בשמחה.
כמו שכתבת, אנו לא מבינים את דרכי פעולותיו של הקב"ה, הן נשגבות מאוד מבינתנו. דבר אחד אנו יודעים בודאות: הכל לטובה. הקב"ה הוא הטוב המוחלט שכל תכליתו היא להיטיב לאחרים, ולכן כל מה שנברא ממנו הוא אך ורק טוב. נכון שקשה לראות את הטוב, אבל עלינו לדעת שהוא אכן טוב. לפעמים כדי להביא את הטוב, יש צורך להביא משהו שנראה כדבר שלילי, שללא הדבר השלילי לא היה יכול הטוב לבוא. לדוגמא, הרבה פעמים שמענו סיפורים על אנשים שפספסו בחצי דקה את האוטובוס שהיו אמורים לקחת. באותו רגע הם חשבו שזו צרה איומה, מכיון שקבעו פגישה חשובה או שזהו האוטובוס האחרון של אותו היום, אך לאחר מכן התברר להם שהאוטובוס, לא עלינו, היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית ובזכות האיחור הם ניצלו ממנה. כמה טובה נגרמה להם בזכות האיחור! מה היה קורה לולא היו מאחרים!
זו דוגמא אחת מני רבות. לפעמים הטובה לא תתרחש לנו דוקא, אבל בזכות הרעה שהתרחשה לנו תצא טובה לרבים אחרים (אינני יודע אם הדוגמא נכונה, אך בעכבות השואה זכינו להקים את מדינת ישראל. שוב, אינני יודע אם אלו חשבונותיו של הקב"ה או שמא ישנה תועלת אחרת שאמורה להתברר כתוצאה מהשואה האיומה).
במקום אחר מבאר הרב קוק (אורות התשובה ט"ז, י"ב) שהאור והשפע האלוקיים הם כמו אור חזק של שמש. כדי שאדם יוכל להביט אל השמש בלי להנזק הוא חייב לשים מסכים שיחצצו בין עיניו לבין השמש. אותם מסכים, בנמשל, הם הרוע שיש בעולם. בזכות אותו רוע אנו יכולים להביט אל אור השמש האלוקית שמאירה אלינו בעוצמה רבה שפע טובה וברכה לעולם. הרב קוק אומר שמי שזוכה להבין זאת נכלל במדרגת "הצדיקים הבהירים", שהם במדרגה גבוהה יותר מהצדיקים הבינוניים. לעתיד לבוא, אומר הזוהר הקדוש, המשיח יחזיר את הצדיקים בתשובה, שגם הם, הצדיקים הבינוניים, יצליחו לראות את הרוע בתור אמצעי לקבלת הטוב. אמנם לעתיד לבוא לא תהיה בכלל מציאות של רוע, אבל הכוונה היא שהם יבינו למפרע איך כל הרוע שהיה בעולם שימש לביאת הטוב המוחלט ואיך שהרע בעצם הוא טוב בפנימיותו.
שתזכי לרוות רק נחת וכל טוב!
איתי, חברים מקשיבים.
ראי עוד קישורים: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=204
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=38512