שאלה
****** אבי 10/07, שאלה 414 ******
שלום כבוד הרב,
נאמר: קריאתינו בפרשת התמיד כוונתינו שתהיה קריאה זו במקום ההקרבה ממש, אבל בהקטרת הקטורת אין אנחנו מבקשים בפינו שתהיה קריאתנו במקום ההקטרה, שהרי אם חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה, ואנו חושבים כך רק בלב, וכוונת הלב אינה גלויה אלא להשי''ת לבדו, והוא יתברך לא יקפיד אם אחד דילג כלום. [ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, הל' השכמת הבוקר עמוד קלג].
להלן שאלתי.
לא הבנתי את סוף המשפט מדוע הוא יתברך לא יקפיד? ומה הכוונה בלשון ""אם אחד דילג כלום""?
תודה,
אבי
תשובה
שלום
הכוונה היא, שלמרות שאם חיסר אחת מסמניה חייב מיתה, וממילא יש להיזהר גם באמירה, ולכן לא אומרים בפה שהקריאה במקום ההקטרה, בכל זאת, כשחושבים בלב שהאמירה תהיה במקום ההקטרה, זה לא כמו אמירה בפועל, אלא רק הקב"ה יודע, ובמה שגלוי רק לפניו, הוא לא מקפיד על האדם אם בטעות יחסר באמירה מהסמנים.
דילג כלום - הכוונה אם דילג משהו מפיטום הקטורת (בטעות כמובן)
כל טוב