האם יש חשיבות רוחנית לדברים גשמיים כמו אכילה ושינה?

שלום לך!

אני חייב להגיד שזו שאלה מאוד מרעננת בשבילי, אולי בשביל כל מי שקורא את השאלה.

לא פעם יש דברים בחיים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם ולא עוצרים לשאול את השאלות הפשוטות, כמו ששאלת.

זה בעצם גרם לי להעמיק בתשובה שלי כלפיך, כי האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד "ככה ה' ברא אותנו".

לא בדיוק התשובה הכי טובה, אבל מצד שני זה הכי אמיתי כי אין דרך אחרת לענות על זה מאשר ככה נבראנו.

אבל כמו שאמרתי, פה העמקתי וחשבתי לעצמי - למה הוא ברא אותנו כך?

והתשובה הפשוטה שמצאתי היא במסילת ישרים, בהבדל שבין הקדוש והטהור (מומלץ ללמוד ולו ברמה השטחית).

אם אסכם, אתרגם ואכניס את הקומה הקטנה שלי לדברי הרמח"ל אז הרי שמאוד קל להיות אדם שמתנתק מהעולם הזה. כל כולו נמצא בטהרה. ניתוק של הצד הרוחני מהצד הגשמי.

אלא שאז מתעוררת המחשבה על הנזיר שכאשר כלים ימי נזירותו הוא מביא קרבן חטאת על זה שהזיר עצמו מיין ושכר.

כן, זה חטא שהוא לא נהנה מהעולם הזה שהקב"ה נתן לנו - "לעבדה ולשמרה".

אני אומר שזה קל כי זה להבדיל בין דברים. להפוך אותם לשני דברים שונים במובן הכי פשוט.

זה לא אומר שהניתוח שמבדיל ביניהם הוא קל, אבל הוא יותר קל מאשר הקדושה האמיתית עליה מדבר הרמח"ל.

הקדושה האמיתית היא לא התנזרות מצרכי העולם הזה, הצרכים הגשמיים - אוכל ושינה - אלא היכולת לחיות באמת בעולם הזה מתוך הקדושה. ההסתכלות שהכל הוא חלק מעבודת ה'.

אגב, ככה גם אפשר למצוא ממש בתוך השולחן ערוך, אך נראה שזה כבר משהו חשוב בשביל לפתח את המשך התשובה האישית שכל אחד צריך לתת לעצמו. תשובה אישית בו כל אחד יכול להגדיר לעצמו איפה האוכל, השינה ושאר צרכי הגוף נמצאים במקום רדוד ולא קדוש, וכמה זה נמצא במקום קדוש.

מאוד סמלי לכתוב את התשובה הזו במוצאי י"ט כסלו שנחשב לראש השנה של החסידות, שמדברת המון על זה, וכן לכתוב את זה ממש לפני חנוכה שנוגע ברובד העמוק של עבודת ה' מתוך המציאות הממשית, מציאות שמחברת את הרוחניות והגשמיות ומבטאת את תרבותנו האמיתית.

הרבה הצלחה,

נתנאל