איסור נגיעה בין חברים טובים

שלום רויטל,
אנו מצרפים 2 תשובות שנכתבו בנושא זה- אחת של הרב יובל שרלו ומתפרסמת באתר מורשת ושניה שלנו:
1) שלום.
אני יוצא עם בחורה כבר זמן מסויים, וכפי שהדברים נראים אולי בעז"ה נגיע גם לחתונה.
עם התחזקות הקשר אנו מוצאים עצמנו במצב שבו קשה לנו מאוד להמשיך ולשבת אחד/ת ליד השני/ה בלא להחזיק ידיים, אף שאנו רוצים לשמור וידוע לנו שזה אסור.
האמנם איסור נגיעה הוא כ``כ חמור? או שיש גדרים שונים, או שלבים שונים?

תשובה: שלום וברכה ,
"בטנך ערימת חטים סוגה בשושנים – אדם נושא אישה בין ל' שנה בין מ' שנה, משמוצא יציאותיו הוא בא לזקק לה, והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד – מי גרם לו שלא יקרב לה, איזה כותל ברזל ביניהם, איזה עמוד ברזל ביניהם, איזה נחש נשכו איזה עקרב עקצו שלא יקרב לה ? דברי תורה שרכין כשושנה, שנאמר בה: "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב... ".
חתן וכלה צעירים, חסונים ואהבה לוהטת ביניהם. שניהם המתינו באורך רוח לפגישה זו. רק צעד אחד ואהבתם מתממשת, חלומם מתגשם. לפתע פורשים השניים ונסוגים אחור. הוא כדרך האבירים מציג גבורה פרדוכסלית. הוא מביס את עצמו. כל זוהר חיצוני אינו נלווה לנסיגה זו. אין בה מחווה ראוותנית, שהרי נעדרים ממנה עדים להעריץ ולהלל. הפעולה ההירואית אינה מתרחשת לנוכח המון מתרונן; משוררים לא ישירו על שני צעירים ענווים אלה. הכל אירע בצנעתו החסויה של ביתם, בדממת הלילה. האיש הצעיר, כיעקב בשעתו, חוזר ונרתע לאחוריו. ברגע שבו נראית ההגשמה כמובטחת – הוא נסוג ופורש" (הרב סולובייצי'ק, דברי הגות והערכה עמ' 245-246).
מדרש זה ופרשנות זו של הגרי"ד כל כך מתאימה למצב בו אתם נמצאים. ראשית עליכם יחד להיות שמחים שהגעתם למצב זה. זו זכות גדולה לאהוב, ולחוש רצון עמוק למממש אהבה זו. כך צריך להיות בין איש ובין אישה, ואלה הכוחות שנטע בנו הקב"ה במלוא עוצמתם. אין התורה מבקשת שלא תחושו כך, ואין היא ניצבת כנגד כוחות האדם. להפך, אנו מוצאים בתנ"ך פרקי אהבה רבים, אם כפשוטם ואם כמשל לדברים עליונים מהם בהרבה. מכל אלה אנו יכולים ללמוד על משקלה ועל מעמדה, ולשמוח מאוד כשכוחות אלה חיים בתוכנו. זוהי חווית חיים עליונה וטהורה, והיא אף עשויה לשמש בסיס להבנת דברים עמוקים בהרבה, כמו אהבת ד' וקרבת אלוקים, ובקשת הקורבנות הדומים למימוש אהבה זו.
דווקא מכח זה ציוותה עלינו התורה שלא לתת עוצמות אלה לריק. התורה ביססה את הקשר בין איש לאישה על פירמידה - קשר זה מתחיל באירוסין שהם קשר רוחני ופנימי, נאמנות והבטחה, קדושה וצניעות, שאין בהם מימוש כלשהו כי אם "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה";לאחר מכן הנישואין שהם הכניסה המשותפת לחופה וקביעת השמחה בין בני הזוג; לאחר מכן הם מגיעים לביתם ומתייחדים האחד עם השני. זהו הסדר הנכון והמחייב. דווקא בשל עוצמות כוחות המשיכה הזהירה התורה שלא להתמכר להם, ולא לתת להם לשלוט במערכת היחסים בין השניים. כל סטייה מסדר זה מקלקלת מבנה נכון וטהור בין השניים.
על כן אסרה התורה כל מגע פיזי הקודם להקמת הבית, מכל סוג שהוא. "לא תקרבו לגלות ערווה", כי אם שימרו את העוצמות כולן ליחסים בתוך ביתכם. המינוחים הנהוגים היום בחברת הנוער, כמו "שומר נגיעה" הם כלי שרת מחודש של היצר הרע, כאילו הימנעות מנגיעה היא איזוהי חומרא או התנדבות פנימית. צריך לעקור ביטוי זה מיסודו, כיוון שאין התורה מכירה אלא את הגבורה, הקיימת דווא בליבם של אוהבים באמת. זוהי גבורה מיוחדת, שתוארה היטב על ידי הרי"ד סולובייצי'ק בדברים שצוטטו לעיל. ככל שתהיו גיבורים יותר האחד עם השני כן תזכו להקמת קשר שהוא אמיץ יותר וחזק יותק, שהמטפס גם על עבר מרחקי רקיע נישאים יותר מאשר מימוש האהבה ברבדים בהם אתם עדיין נמצאים בהם.
על כן איזרו אומץ וכוח ולמדו גם את סוד הגבורה ואת סוד ההימנעות, סוד הצניעות וסוד המרחק המאחד. בעזרת ד', מכוח זה תזכו להקמת בית נאמן בישראל ונשמח כולנו בשמחתכם הצנועה, הקדושה, החמה והאוהבת.
כל טוב
הרב יובל שרלו

2) כדאי לעיין בתשובה נוספת המופיעה באתר שלנו, ותשובות על צניעות בכלל :
איסור נגיעה -חברה מעורבת (צניעות - בינו לבינה)
http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=687

ישנה חוברת קטנה בשם "מגע הקסם", שעוסקת באיסור נגיעה. תוכלי למצוא אותה בחנויות. כדאי לך לעיין בה, היא תוסיף לך להבנה ולהזדהות עם הדברים.
כל טוב
חברים מקשיבים