שאלה
האם כבוד הרב יכול להפנות אותי לפירוש על דברי האגדה בסוכה על ששון ושמחה?
(כמדומני ששמעתי פעם שלגר"א יש התבטאות יוצאת דופן על גמרא זו - האמנם?)
תשובה
בס"ד
הגמרא במסכת סוכה דף מח/ב
הַנְהוּ תְּרֵי מִינִים, חַד שְׁמֵיהּ, ,שָׂשׂוֹן', וְחַד שְׁמֵיהּ, ,שִׂמְחָה'. אָמַר לֵיהּ שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה, אֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָּךְ, דִּכְתִיב, (ישעיה לה) "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ" וְגוֹ'.
אָמַר לֵיהּ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן, אֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָךְ, דִּכְתִיב, (אסתר ח) "שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים". אָמַר לֵיה, שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה, חַד יוֹמָא שַׁבְקוּךְ וְשַׁוְיוּךְ פַּרְוַונְקָא, ("רץ" - שירוץ לפני המלך) דִּכְתִיב, (ישעיה נה) "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ".
אָמַר לֵיהּ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן, חַד יוֹמָא שַׁבְקוּךְ וּמָלוּ בָּךְ מַיָא, (יעשו אותך כלי למילוי מים) דִּכְתִיב "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן".
אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִין דִּשְׁמֵיהּ שָׂשׂוֹן לְרַבִּי אַבָּהוּ, עֲתִידִיתוּ דִּתְמָלוּ לִי מַיִם לְעָלְמָא דְּאַתֵּי, דִּכְתִיב, "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן". אָמַר לֵיהּ, אִי הֲוָה כְּתִיב, "לְשָׂשׂוֹן" כִּדְקָאָמַרְתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב, "בְּשָׂשׂוֹן", מַשְׁכֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא מַשְׁוִינָן לֵיהּ גּוּדָא, וּמָלִינָן בֵּיהּ מַיָא: (מהעור שלו יעשו נוד - מיכל וימלאו ממנו מים).
וראה בכתבי הגרמ"מ משקלוב - תמונת האותיות - דף רנט שהיה תלמיד הגר"א
"ספרן של רשעים הן הן שורש הקלף והדיו שמהן נעשה תמונת האותיות, בסוד הגדול הכתוב בספר רזיאל שמאותן המלאכים שנטרדו וגער בהן הקב"ה ונפלו, מצאן אדם הראשון ועשה מהן סוד תמונתן תמונת אותיות, והוא עצמו סוד הגדול משכיה דהאי גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא [סוכה מח ע"ב], בסוד ושאבתם מים בששו"ן [ישעיה יב ועיי"ש בסוכה], וששו"ן גי' ב' פעמים חש"ך, וכשתחשוב הך' במנצפ"ך גי' חש"ך מנין שבתא"י מאדי"ם גי' כת"ב לשו"ן, ומהם סוד ש"ם גי' ספ"ר כמ"ש בזוהר פ' ויקהל, ומאלו ב' ספר סוד אשר נקרא שם שם יקוק צבאות כו' [שמו"ב ו]"
ועיין עוד בפירושו של הגר"א על מגילת אסתר ח' פסוק טז פירש את הגמרא הזו.