שאלה
אני ואבא שלי לא מסכימים כמעט על הכל. אמנם הוא מודרני, אבל לפעמים הדעות שלו מיושנות ממש. ובכללי, האופי שלו נוגד כמעט לחלוטין את שלי. סתם דוגמא, אני דתייה, ואחת הסקרניות, אז יצא ששאלתי אותו פעם שאלה שעניינה אותי, והוא לא ממש שם עליי, לא כי הוא מזלזל בי, פשוט אין לו ראש לזה. היום בסעודת שבת אח שלי שאל שאלה בנוגע לבחירה החופשית של האדם, ואני עניתי לו לפי מה שאני יודעת, ובסוף אבא שלי אמר לאח שלי, "עזוב אותך שטויות". ואני ממש התרגזתי מזה. כי הילד שואל, ורוצה להבין, ומתעניין, אז למה לדכא אותו? איכשהו זה התגלגל לוויכוח בנוגע לאמונה תמימה או מתוך חקירה, כמובן שאבא שלי מאמין בתמימה, ואני מתוך חקירה שכלית. אני לא אפרט, אבל רק אומר שזה מאוד מתסכל אותי. לא בא לי שיהיה לי יותר ידע ממנו בכל מה שקשור לתורה והלכה, אבל נוצר מצב כזה, כי אני לומדת, מעמיקה, הולכת למדרשות ומחפשת כמה שיותר לדעת ולהחכים, והוא לא כל כך, הוא עובד, אבל לא ממש לומד תורה.
אני מעריכה את אבא שלי, אבל לפעמים מרגיש לי שכל זה יוצר אצלי זלזול כלפיו וכלפי הדרך שבה הוא בוחר. איך לגרום לזה שאני אכבד אותו באמת מהלב, ולא רק במעשים כלפי חוץ, למרות הדרך שבה הוא נוהג?
תודה מראש,
שירה.
תשובה
שלום
דבר ראשון, אשרייך שלמרות המצב הלא פשוט, את מכירה בחיסרון שבו, ורוצה באמת לתקן.
אני חושב שהכיוון צריך להיות בשני מסלולים:
באופן מעשי, סור מרע - להימנע ולמנוע בפועל עד כמה שניתן את המקומות שבהם את יודעת שעלולה להיווצר התקלות. לדוגמא, אם את יודעת שכשאת מסבירה בשולחן שבת דברים מתוך הבירור השכלי שלך, זה יכול ליצור התנגשות, אז לוותר על זה. תמצאי את המקומות האחרים שבהם את יכולה להשפיע טוב על האחים שלך. ובלבד שזה לא יגרום להם זלזול או חוסר כבוד כלפי אביכם.
ואם את יודעת שהתשובות שתקבלי ממנו לא יספקו אותך ויצרו תסכולים ומריבות, אז עדיף גם מזה להימנע ולחפש תשובות במקומות אחרים.
מבחינת היחס, עשה טוב - צריך מאוד להעמיק במצוות כיבוד הורים ובמהותה.
כל אדם מישראל (חוץ מבמצבים קיצוניים מאוד) מצווה בכיבוד הורים, גם אם אבא שלו הוא לא תלמיד חכם. גם הרב הכי גדול מחויב בכבוד אביו, גם אם אביו הוא איש פשוט (וראוי לקרוא על כיבוד ההורים המופלא של גדולי ישראל, כמו למשל אצל הרב קוק, או אצל הרב שלמה זלמן אויירבך ביחס לאביה של אשתו). זה אומר שהכבוד לא מתחיל מכמות התורה או מהאישיות, אלא מכך שההורים הם מקור החיים של האדם. בעומק העניין הכבוד להורים הוא כבוד כלפי הקב"ה וכלפי הכלים שדרכם הוא בחר להופיע את האדם. ממילא יחס שלילי, מזלזל או עימות עם ההורים, זה פגיעה ביחס של האדם כלפי הקב"ה.
נראה לי שבצירוף של שני המסלולים תוכלי לבנות יחס נכון ואווירה טובה בבית.
ובכל מקרה, תמיד טוב שיש מישהו שמלווה ואפשר להתייעץ איתו ברמה הפרטנית על היישום של הדברים, כמו רב/רבנית/מחנכת וכיוצא בזה.
כל טוב. עלי והצליחי