איך אני יכולה להאמין בעצמי ולא לוותר?

שלום עדן יקרה.

מה שלומך?

העלית נושא יסודי בחיים שלנו שאנו מתמודדים עימו רבות. נולדנו עם תאוות ויצרים ואנו נדרשים לגבור עליהם ולגלות את היצרים החיוביים שבנו. אפשר לומר שזוהי עבודת חיינו, להתגבר ולנסות שוב להתגבר ושוב ושוב. נכון, לא פשוט להמשיך לנסות עוד ועוד, ולפעמים הניסיונות הכושלים עלולים לתסכל ולהעלות בנו את המחשבה שלא כדאי לנסות שוב. המודעות לתחושות הללו, כמו שאת מביעה בשאלה, היא השלב הראשון בהתמודדות והיא תסייע לנו להתמודד איתן.

כמו שאמרנו, נולדנו עם יצרים המושכים אותנו מטה והמטרה שלנו היא להעלות את עצמנו מעלה. זוהי עבודת חיינו. לנסות להכניע את היצרים שלנו. זו עבודה קשה שלעיתים לא מניבה תוצאות הנראות לעין, אך כל מאמץ מוליד כוחות נפש עצומים ובונה בנו עוד קומות בנפש. לרוב קיימת עבודה פנימית, גם אם במבט חיצוני כשלנו. אז הנה, עצה ראשונה ללא להתייאש: לדעת שכל עבודה מולידה בנו כוחות נפשיים עצומים שישמשו אותנו בהתמודדויות אחרות וכמובן מגדלת אותנו.

לפעמים אנחנו מצליחים רק בקטן ומיד מזלזלים בהצלחה הקטנה הזו. אבל למעשה כדאי לייקר כל הצלחה ולשמור אותן בליבנו ואפילו אפשר לכתוב אותן בסוף יום או לספר לחברה טובה. ההצלחות הללו הן יסייעו לנו להמשיך להתקדם עוד ועוד. אם יש לי תחושת הצלחה, ודאי שארצה להצליח עוד ולכן אנסה עוד. אך אם אני שומרת בליבי רק את הכישלונות שלי, ודאי שלא יהיה לי אף חשק לנסות להתמודד עוד. אפשר לסגל מנהג בכל סוף יום או סוף שבוע למנות לעצמנו בכתב או בעל פה את הצלחות שלנו כדי שהן יהיו לנו במקום נגיש בראש ובלב ויתנו לנו כוח להתמודד.

כל עבודה, בין פנימית ובין חיצונית, עשויה לייאש אם אינה נעשית בהדרגה ובמינון הנכון. אם אגש לפתור משוואה ריבועית לא בסדר הנכון, לא אגיע לתוצאה הנכונה, אם בכלל אגיע לתוצאה כלשהי. לכן הדרך אל כל מטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה צריכה להיות בצעדים נכונים ומחושבים. אם אני רוצה להצליח לשבת ללמוד מתמטיקה במשך ארבע שעות, תחילה אלמד שעה, אחרי זמן אוסיף עוד חצי שעה וכן הלאה. כך גם בעבודת המידות, אם אני רוצה לשמור על השמחה שלי, תחילה אעבוד על להיות שמחה שעה ביום ואחר כך אגדיל את הזמן. כמו כן כדאי לבדוק איך אנחנו מגיעים אל היעד, אולי אנחנו צריכים משהו שיעודד אותנו כמו שוקולד אחרי שעת לימוד או משהו שיעזור לי לשמוח כמו מפגש עם חברות.

לפעמים גם הדרך יכולה לייאש, בייחוד אם המטרה גדולה וחשובה. לכן כדאי לפרק את המטרה הגדולה למטרות קטנות. למשל, במתמטיקה כדאי לנסות ללמוד רק נושא אחד או אפילו רק לפתור כמה תרגילים ואט ואט ללמוד עוד נושא ועוד נושא אבל לראות כל נושא בפני עצמו כך שלא תתייאשי מכמות החומר שעלייך ללמוד. כך גם בעבודת המידות כמובן. חשוב לסמן מטרות קטנות בדרך להשגת מידה מסוימת. אם אני רוצה לעבוד על מידת הסבלנות, תחילה אולי אהיה סבלנית כלפי עניין מסוים שמעצבן אותי ואט אט ארחיב את העבודה לעוד עניינים שקשים לי במידה הזו.

ולצד זה, מדי פעם, מותר לשבת ולהגיד 'די, אין לי כוח'. אבל רק לזמן מוגדר ולא להישאב לאמירה הזו הרבה זמן. לאחר הזמן שהגדרנו לעצמנו, חשוב לאסוף את עצמנו ולהמשיך בהתמודדויות. ההפסקה הזו לעיתים חשובה ונצרכת ומאפשרת לנו להוציא את מה שעל ליבנו ולהמשיך הלאה בלב ריק ממחשבות שליליות.

מקווה שהדברים יפתחו כיווני מחשבה והתמודדות נוספים.

מוזמנת לכתוב לנו עוד באתר.

בהצלחה במתמטיקה ובכלל בכל ההתמודדויות.

כל טוב,

רינת