שאלה
שלום לך כבוד הרב .
תודה שאתה מוצא זמן לקרוא את שעליי לומר (: .
כבוד הרב, לא מזמן יצאתי עם בחור מקסים במשך שלושה חודשים .
מערכת היחסים שלנו הייתה בנויה על כבוד הדדי והערכה רבים .
לפני ש "יצאנו" החלטנו שכל אחד מאיתנו יעזור לשני בחזרה בתשובה שלו.. זה יותר נכון לגביי האמת, לפניו הייתי לובשת מכנסיים וגופיות .
תמיד רציתי ללכת בדרך ה' ולשוב אליו אך איכשהו תמיד מצאתי לנכון לדחות את זה.
ואז קרה שמצאנו חן ועניין אחד בשני ורצינו לנסות.. וזה די היה מהווה בעיה אם אני הייתי מחליטה "להישאר בשלי" .. אחרת לא היינו יכולים לקחת צעד קדימה.. שזה חתונה .
יצאנו, התחלתי ללבוש חצאיות, הפסקתי עם גופיות...
לקראת סוף הקשר יצא לנו להתראות פחות וזה הכניס לקשר מתחים ו "בלבלות" .
לא היינו משתפים אחד את השני בחששות,דאגות ולכן היינו יוצרים תחושת מועקה בקשר.
באחת מן הפגישות שלנו החלטתי שזה מאוד "כבד לי" ונפרדנו יפה, על אף ששנינו ידענו שיש אופציה לחתונה, וכל אחד מאיתנו הוא מועמד רלוונטי.
היום, אחרי שלושה חודשים בלעדיו.. אני עדיין לא מצליחה להינתק ממנו. בתחילת הפרידה אני יכולה להעיד שהיה לי קל יותר.. אבל עכשיו ?! קשה.. הגעגוע רב ואני מצליחה להודות שאני אוהבת אותו.
ביקשתי לא אחת מה' שאם זה "זה" אז שילך בינינו הכי קל שרק אפשר.. ואם זה לא "זה" אז שניפרד בדרך טובה מבלי לרצות אחד את השני ומבלי שיהיה קשה.
אני מוצאת שקשה לי. אני ממש לא יודעת מה אמור להיות ואיך.
אנחנו כן מדברים לעתים, אין כעסים ושום רגש שלילי. הכל חיובי עם הרבה כבוד אחד לשני.
אבל קשה לי !! נורא קשה לי !! זו לא קלישאה- אבל אף גבר אחר לא מעניין אותי. הוא הראשון בשבילי מכל המובים - אהבה ראשונה,חבר ראשון.
אגב, את עניין השמירת נגיעה החלטנו לקחת על עצמינו עם הזמן ....
לא יודעת.. לא יודעת.. לא יודעת מה לחשוב,לא יודעת מה להרגיש ולא יודעת מה לשאול.
אני רוצה שתיתן לי ייעוץ,עזרה,קצה של חוט. משהוווו... משהו שאני אוכל לדעת מה עליי לעשות ואולי גם להבין מה יהיה .
האם העבודה שנפרדנו משמע: לא נועדנו זה לזו?
האם הוא יכול להיות הזיווג שלי ?
יכול להיות שנפרדנו כדי שכל אחד יתחזק יותר ואז נוכל להיות יחד ? (אחרי שנפרדנו, לקחתי גם על עצמי חולצות ארוכות ושמירת נגיעה כבעבר..)
מה יהיה???!
עזור לי כבוד הרב .
תודה רבה !!! (:
תשובה
ב"ה
לשואלת שלום,
א. מה שנפרדתם זה לא אומר שלא נועדתם אחד לשני, פעמים רבות נפרדים חוזרים ומתחתנים.
ב. לקראת סוף הקשר נפגשתם פחות ולא שיתפתם אחד את השני בחששות וזה יצר מועקה ולבסוף פרידה – אז כתבת במפורש מה הסיבה לפרידה! השקעתם פחות בקשר וזה הביא לתוצאה.
אגב, גם לאחר החתונה צריך להשקיע זמן כסף ואנרגיה כדי לשמר ולטפח את הזוגיות.
ג. מפרידה כזו יכולה לצאת ברכה, את יכולה להעריך יותר את הבחור, את יכולה לבחון את הקשר ממבט חיצוני ושקול, יכולה לשאול את עצמך האם יש לי מקום בנפש לקבל את השונה, להשלים עם חסרונות שיש וכדומה.
ד. "אף גבר לא מענין אותי" זה נכון עד שתמצאי את האחד ויחיד שלך... ומי אמר לך שדוקא זה הוא? צריך להזהר לא ללכת אחר הרגש ללא הבחנה, אמנם זה רומנטי אבל ככה לא בונים זוגיות, לא על ידי רגש שתופס מקום חזק, גם לא ממה שרואים ב"מובים",צריך לשקול ולבחון את ענין הקשר במתינות.
בהצלחה רבה!
ושבת שלום!
בברכה,
דני ארגמן