שאלה
שלום הרב,
האם העובדה שאברהם ויצחק ירדו מצרימה (בעקבות הרעב) כי העדיפו את החיים על פני היאחזות באדמה אינה מוכיחה שגם היום יש דברים חשובים מההיאחזות בא"י?
כמו עדיפות הביטחון על פני חלקים בארץ (= ההתנתקות)
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
יש מחלוקת במדרשים ובמפרשים האם אברהם עשה כשורה כאשר ירד למצרים,
הרמב"ן סןבר שלא עשה כראוי והי לו לסמןך על ה' שיצילהו לרעב,
אבל הנצי"ב כותב שבודאי אברהם נשאר בארץ כל זמן שיכל לשרוד ולמכור כל אשר לו וירד רק כאשר הגיעו מים עד נפש כדי להציל עמצו מרעב.
גם בימי שפוט השופטים ירד אבימלך לשדות מואב וחז"ל בקרו את המעשה הזה.
אמנם מותר לצאת לחוץ לארץ בזמן רעב, על פי התנאים ההלכתיים אבל גם אז זה לא משובח,
אלו דברי הרמבם בהלכות מלכים פרק ו:
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם*אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ, אסור*אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין.
במה דברים אמורים, בשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר. אבל אם היו הפירות בזול, ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר, ואבדה פרוטה מן הכיס*ייצא לכל מקום שימצא בו ריוח. ואף על פי שמותר לצאת, אינה מידת חסידות: שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, מפני צרה גדולה יצאו, ונתחייבו כליה למקום.
עד כאן למדנו שמותר באופן זמני לצאת מהארץ אם יש רעב.
אבל איך אפשר לבא וללמוד מזה שמותר להחריב חבל ארץ?
להרוס בתים ולגרש אנשים מביתם??
זה מה שיביא בטחון?
יתרה מזו, בני ישראל היו במדבר בבטחון גמור, ה' שמר עליהם והיה להם ענן שטפל בכל המפגעים, ועכשיו הם מצווים להכנס לארץ ולהלחם עליה, זה ממש כניסה לסכנה ואף על פי כן, המרגלים שלא רצו להכנס נענשו הם וכל מי שהסכים עמהם. כך שאפילו אם גירוש יביא ביטחון הוא מעשה אסור.
קל וחומר שהיום רואים שכל האיוולת הזו לא הביאה שום ביטחון.
בברכה,
דני ארגמן