למה לא מתאימים את הלכות השבת לעידן שלנו, שבו חשמל אינו מלאכה ממש?

שלום נועה!

השאלה ששאלת היא כמובן שאלה שמאוד מעסיקה רבים וטובים, וללא צל של ספק סוגיית החשמל מהווה אבן מאוד משמעותית בכל הדיונים הללו. אני רוצה לחלק את התשובה לשתיים. בחלק הראשון אתן הערה (משמעותית לטעמי) על עצם הדיבור של התאמת השבת לעידן המודרני, ובחלק השני אנסה להתייחס יותר בפירוט לסוגיית השבת בפרט.

כאשר אנחנו באים לדון בשאלת התאמת השבת לעידן המודרני, אנו צריכים להבין מהי נקודת המוצא שלנו. זאת אומרת, כיצד אנו תופסים את שבת ומה היא אמורה להביא לעולם, ומתוך המבט הזה אנו צריכים לדון בהתאמה שלה. לצורך העניין, ישנה טעות נפוצה של אנשים לחשוב ששבת היא בסך הכל זמן למנוחה. מה שנובע מהתפיסה הזו היא שלכאורה כל מיני פעולות של מנוחה וחופש אמורות להיות מותרות, כי זהו עניינה של השבת וכך יש לעצב אותה באופן המודרני שלנו.

זו טעות, כי השבת היא לא רק "זמן מנוחה". השביתה שלנו בשבת ביסודה דומה לשביתתו של הקב"ה במעשה הבריאה, והיא מקבלת ביטוי על ידי שביתתנו מכל מלאכה. בעצם השביתה אנו כבר נדמים לקב"ה בעצמו, וזוהי מעלתנו. ומה קורה עם כל הזמן הפנוי שנוצר? נראה שעלינו להקדיש אותו כמובן לעיסוק והתעלות רוחנית, בתקווה שנצליח כמה שנוכל. עד כה נקודה כללית שיש לה המון משמעות.

משהבנו את הנקודה הראשונה, אנו מסוגלים לדון בסוגיית החשמל. למען האמת, החשמל בשבת וביום טוב זו אחת הסוגיות שהכי העסיקו את הפוסקים במאות השנים האחרונות. נדמה שהנחת בשאלה כי חשמל הוא בדיוק כמו אש, ומכיוון שהדלקת האש השתנתה הרי שגם חשמל לא רלוונטי ואיננו מלאכה. למען האמת, ישנן שיטות רבות ומגוונות, וכל פוסק עמל על מנת להבין ולעמוד על הסוגיה באופן הטוב ביותר. אתן כאן סקירה כללית כלשהי של הסוגיה, בתקווה ש"תן לחכם- ויחכם עוד":

למען האמת, הרב קוק והרב מלמד נוטים לומר שחשמל אכן אסור מטעם אש. כאן אני רוצה לחדד נקודה נוספת שקשורה לפתיחה- גם אם דבר מסוים הוא איננו פעולה פיזית מסובכת וקשה, ייתכן שהוא יהיה אסור משום שיש בו יצירה. הקב"ה אשר שבת ביום השביעי מכל מלאכתו, שבת מליצור בעולם. אין חולק על כך שבאש ישנה יצירה אדירה אשר שינתה את כל חיי האדם מקצה לקצה, ומרגע שנגדיר את חשמל כמו אש הרי שאיסורו יהיה מובן.

בשונה מהם, ה"חזון איש" סבר שחשמל אסור משום מלאכת בונה (בסגירת המעגל החשמלי), וישנם כמה אחרונים (ביניהם ר' אשר וייס) אשר סוברים כי חשמל אסור משום מלאכת "מכה בפטיש". זה מבוסס על שיטת ריש לקיש ורבי יוחנן בירושלמי, ואפשר להאריך עוד רבות בדבר. בכל מקרה לפי הפוסקים הללו זהו איסור תורה.

בניגוד לזה, פוסקים רבים היום נוטים לומר שחשמל הוא איסור מדרבנן. כך סבר ר' שלמה זלמן אוירבעאך וכך ישנם פוסקים רבים נוספים שסוברים היום. מעניין הוא שר' שלמה זלמן נקט בעיקר שאין שום מקום לקבל את חשמל כאיסור תורה (כי הוא סבר שישנו פער גדול בין חשמל לבין המלאכות האסורות בתורה), ומאידך היה לו ברור כשמש שחשמל הוא אסור. מכאן נולד לו שזה איסור דרבנן.

כאמור, זהו סיכום מקוצר, וניתן להאריך ולשקוע בסוגיה זו עוד רבות. מוזמנת להסתכל בפרק של הרב מלמד ב"פניני הלכה" על חשמל, וכן לחפש ולהרחיב עוד במאמרים ובהפניות שהוא מזכיר בדבריו.

בהערת אגב אומר שפעמים רבות אנו מסוגלים ללמוד ולקבל תפיסה דווקא משאלות שמגיעות "מבחוץ". דווקא שאלות שנשאלות מהעולם החילוני מסוגלות לבא עם ראש פתוח לגמרי ובעזרתן להעמיק בדברים שעד כה נראו לנו כה פשוטים. יש בזה יתרון עצום ללימוד שלנו, וככל שנדע להפיק מכך את המירב וללמוד בעצמו, נוכל לגדול בעצמו ולהגדיל אותם.

בהערכה רבה,

אוריה