אומות העולם

בס"ד
שלום רב,

בענין זה עוסק הרב קוק. בין השאר הוא כותב על כך בכמה מקומות בספר 'אורות'. אתמצת כאן את דעתו של הרב קוק: האמת האלוקית היא גדולה מאוד, רחבה מאוד וכוללת בתוכה הרבה אמיתות. כמו אור השמש שמאיר בעולם בהרבה מאוד גוונים וצדדים.

עלינו לברך ולקבל כל דבר טוב שקיים בעולמו של הקב"ה (מלבד הרוע והרשעה שאותם צריך לבער). כל מי שמציע דרך תורמת וכוונתו לטובה, יש בו ברכה לעולם.

יש מקום ותפקיד לכל אידאה שמקדמת את האדם והעולם - בתנאי שהיא מבינה את המקום החלקי שלה בתוך מכלול: סוציאליזם וקפיטליזם; לאומיות וקוסמופוליטיות; שמרנות וחדשנות; רציונאליזים ורומנטיקה...

כולם צודקים וכולם ראויים: גם הרבי מסאטמר זצ"ל, גם הרב כהנא זצ"ל, הרב עמיטל זצ"ל והרב שך זצ"ל. כמו שבזמנו צדקו גם בית שמאי וגם בית הלל.

למשל, במאבק בין החסידות וההתנגדות ברור כיום שהם היו צריכות זו את זו. רק הקיום של שתיהן (עם כל המתח והריב שביניהן) הביא ברכה וקידם את רוח ישראל.
בארצנו הקטנטונת אנחנו צריכים: גם שלום עכשיו וגם גוש אמונים.

אז מדוע אנחנו לא גם כהנא וגם סאטמר?
אדם (כמוני וכמוך) לא יכול להכיל בתוכו יותר מדגל אחד, דעה אחת ודרך אחת. לכן כל אדם צריך להשתתף בדרך אחת ולהתמסר אליה (לפי נטייתו, לפי מה שנולד לתוכו...). עם זאת עליו להכיר בכך שיש חשיבות גם לדרכים האחרות – רק מהמתחים והמאבקים בין הדרכים מתבררת האמת המורכבת העולה מתוך כולן (לדוגמה בעימות הנורא שהיה בין חסידים ומתנגדים, כיום יש השלמה פשוטה ביניהם ואפילו חתונות משני הצדדים).

כך גם ענין האומות: לכל אומה תכונות שלה, אופי שלה, ארץ שלה, תרבות שלה ותפקיד משלה במכלול העולמי.
אפשר לראות שהאנגלים מנומסים, הגרמנים חרוצים, הצרפתים אומנותיים... (אני כמובן מציין כאן הכללות מאוד לא מדויקות - אבל זה רק כדי להמחיש).

אנחנו מאמינים בשלום עולמי, כאשר כל אומה חיה בארצה, יוצרת ומתפתחת לטובת עצמה, ומתוך שכנות טובה פועלת גם לטובת כל העולם.