שאלה
אני מתחילה ממש לחשוב על זה שאולי אני מפספסת שאני לא חילוניה ואולי יותר כיף שם
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני סבור כמוך - יותר 'כיף' שם.
מי שכל החיים שלו זה רק לחפש כיף - קשה מאוד לשכנע אותו שישמור תורה ומצוות. מפני שהתורה והמצוות מגבילים הרבה דברים שהם 'כיף' עצום.
אבל עליך לשאול את עצמך האם באמת כל החיים זה רק לחפש כיף?
החיות באמת מחפשות רק כיף: חתול או כלב שגמרו לאכול - רובצים להם בנחת - עוצמים עינים וכיף להם. מי שכל החיים שלו נגמרים בצרכי הגוף - אין לו שום שאיפה מלבד 'כיף'.
אבל אנשים בוגרים מודעים לכך שהאדם שונה מאוד מכל החיות. אדם לא חי רק את צרכי הגוף, לאדם יש שאר נשמה, האדם הוא יצור עם שאר רוח. הדברים הגדולים באמת הם אלו שמעל ומעבר לגוף: אמונות וערכים, עקרונות ושאיפות רוחניות, זה יתרון האדם מהבהמה.
לכן תמצאי הרבה אנשים (חילוניים ודתיים) שמוותרים על 'הכיף' הגופני ומתמסרים לעמל ועשיה על פי אמונתם:
רופאים, מורים, מהנדסים, אמנים, תעשיינים, כלכלנים...
כל אלה עמלים קשה מאוד כדי לשכלל את העולם בתחומים שונים - כדי לעשות את העולם טוב יותר לכולם.
אנחנו, המאמינים, יודעים שעמלנו מרחיק אותנו מחיים שהם רק כיף, אבל אנחנו שמחים על כך שהחיים שלנו משמעותיים. אנחנו מרגישים שהחיים שלנו 'שוים' מפני שאנחנו עושים דברים נכונים שיש להם השפעה גדולה וחשובה על כל עם ישראל ואפילו על כל העולם כולו.
אחרי הכל, אל תבינו שלדתיים אין בכלל כיף. לדתיים יש הרבה 'כיף'. בחלקו הוא לא שונה מהכיף של כולם: לשמוע שירים, לאכול אוכל טעים, לטייל...
בחלקו הכיף של הדתיים הוא מיוחד להם כמו שבת, חג וכד'
בברכה