שאל את הרב

אובססיביות בעבודת ה'

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 15/08/06 17:34 כא באב התשסו

שאלה

כבוד הרב שלום.

יש לי נטיה לאובססיביות בעבודת ה'.כלומר, אני מקפידה על קלה כבחמורה (משתדלת), ואולי אפילו יותר מידי. תמיד יש לי חששות, שאולי אינני עושה את הדברים נכון, וגם אחרי שאני מבררת ושואלת אני נותרת בהיסוסים. בעלי מתקשה מאד להסתדר עם הענין, והאמת שגם אני. דוגמאות: גם אם אני יודעת שהטחינה, למשל, היא פרווה ושאף אחד לא החליב או הבשיר אותה, תמיד אני חוששת אולי אחד מן הילדים מבלי שראיתי הכניס לתוכה כפית חלבית, ועכשיו אי אפשר לאכול את זה עם הבשרי. והרי אין לדבר סוף, אם אני יודעת שלא ראיתי שהדבר קרה, וששמרתי מפני מקרה כזה, ושכנראה זה לא קרה, אז אין צורך לפחד, ואז אני אוכלת ממנה עם הבשרי, אבל בליבי ממשיכה לפחד. או למשל, בדיני טהרה: יש לי נטיה לראות צבעים טהורים כטמאים, ואז אני נלחצת. (אני פשוט רואה את הצבע הלא נכון!) הרב שלנו כבר אמר לבעלי לומר לי, שאם אני חרדתית בתחום הזה, יש לי לבדוק ולא להסתכל!!! לתת מיד לבעלי, והוא יראה! ואפילו נתן לבעלי רשות לפסוק לפי מה שהרב לימד אותו כדי שלא אשלח את בעלי לרב כל חמש דקות. (בהתחלה ממש עיניתי את בעלי עם הנושא כששלחתי אותו לרב על כל דבר, אפילו כשבעלי אמר לי שזה טהור). גם אחרי שהרב אמר לבעלי לומר לי שהוא יכול להיות מוסמך בנושא, עדין כשבעלי מטהר לי דברים, אני חוששת. יצוין, שבעלי איש ירא שמים, מקפיד במצוות ונאמן עלי מאד. רק החשש שלי נובע מזה שאין לו הסמכה לרבנות, אלא הידע שלו בהלכות הוא כמו של כל בעל בית יהודי ממוצע.(בנושא טהרה הוא אינו מעז לפסוק בלי שהוא בטוח שהוא יודע!) בהלכות שבת, מרוב רובם ופרטיהם, אני בכלל בחרדות שלמות, ומצידי לשבת בשבת ולא לעשות כלום עדיף על הסתכנויות שונות בכך שאולי ניכשל. זה ממש טרוף.

ואני שואלת: איך אפשר לחיות ככה??? אני יודעת שלא לזה הקב"ה התכוון! כתוב "וחי בהם", וצריך לקיים את המצוות בשמחה ולא להשתגע! איך אני יכולה להגמל מההיסוסים האלה, האם רק הסמכה לרבנות מספקת אותי? הרי הקב"ה לא ציווה שכל אחד יהיה רב, אלא שידע את ההלכות הרלוונטיות!

ובעצם אני שואלת, אם באמת, במקרה של הטחינה, למשל, אכלתי טחינה שהוחלבה עם בשרי כי לא ידעתי, ולא יכולתי לדעת, האם הקב"ה יתבע זאת ממני, או שמכיוון שאין לדבר סוף, גם לא אתבע על זה? מה קובע, המציאות עצמה, (העובדה שהאדם אכן אכל חלב עם בשר, לדוגמא, או נכשל בדיני טהרה, חלילה), או ההשתד

תשובה

שלום וברכה
המציאות אותה את מתארת אמנם אינה מאוד שכיחה אולם היא קיימת אצל אנשים רבים. מדובר למעשה בצירוף של רקע נפשי של אובססיה שאינו קשור כלל וכלל לענייני אמונה, יחד עם תפישה בסיסית של יראת אלוקים שהיא עצמה סלט של עניינים – חלקם טובים הנובעים מיראת הרוממות ומרצון לעשות את דבר ד' במלואו, וחלקם בעייתיים מאוד של תיאור הקב"ה כמין זקן היושב בשמיים וכל עניינו לחפש את בני האדם ולהכשילם.
לפיכך, כדי להתמודד עם מציאות קשה זו יש לערוך מערכה כלל תחומית. מובן הדבר שיעזור לך מאוד ייעוץ נפשי, וסיוע להוריד את המשא הכבד שאת סוחבת על כתפייך לחנם, והוא רק מעכיר את חייך – בין חייך הטבעיים ובין חייך האמוניים.
במקביל, יעזור מאוד ללמוד תחום יסודי מאוד באמונה, והוא תחום הספיקות והחששות. עיקר הכלל הוא שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ואין ריבונו של עולם תובע מהאדם לחיות בפחד מתמיד. להפך, גם חששות וספיקות הם יסודות בהלכה, וממה שההלכה לא תבעה לחשוש לא זו בלבד שאין חובה לעשות זאת אלא שפעמים רבות זו חומרא דאתי לידי קולא, והיא גורמת נזקים רבים.
דוגמה לדבר: אין כלל חובה לחשוש שמא מישהו הכניס לתוך הטחינה כלי אחר, ומי שיודע הלכה יודע שגם אם זה קרה ברוב מוחלט של המקרים אין איסור לאכול את הטחינה עם בשרי או חלבי. יוצא אפוא שאת גם חיה חיי אמונה מוטעים בציור שאת מציירת את הקב"ה, וגם עושה דברים שאין להם משמעות הלכתית כלל.
מה שיעזור לך הוא גם שינוי משמעותי בדרך בה את מציירת את ריבונו של עולם מול עינייך, וגם שינוי משמעותי של ידיעת הלכה, אפילו באופן כללי, ואז הרבה הרבה מלחצייך הפנימיים עשויים להירגע – כל זה בצירוף ייעוץ מקצועי.


מה שקובע באמת בהלכה הוא צירוף של מעשה וכוונה. לפעמים הכוונה גוברת, וכמו שכתבת יפה שלעיתים אין זו עבירה אם זה נעשה ללא רצון וללא כוונה, ולפעמים יש משמעות למעשה, ואף אם הוא לא נעשה בכוונה הוא שוגג וצריך כפרה. ברם, במקרים שאת כותבת עליהם מדובר בחרדה ולא בכוונה.

לפיכך, הרגעי. הביני שאין ריבונו של עולם מבקש להכשיל את בריותיו, ואין הוא מצפה שכל אחד יהיה רב, ועל כן ההלכה מאפשרת זרימה פשוטה של חיים רגילים בדרך כלל, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, ולרב יש ללכת כאשר מדובר בדבר מה חריג, או כחלק מלימוד שיטתי ועקבי של ההלכות. כשכל אלה יתבררו לך תביני שאת מזיקה לעצמך ולמשפחתך, והבנה זו תאפשר חלק מהפיתרון של הבעיה הקשה שאת סוחבת על כתפייך.

כל טוב והרבה הצלחה

כתבות נוספות