שאל את הרב

אהבה בגיל ההתבגרות, מה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/09/20 22:05 כ באלול התשפ

שאלה

לפני שנה וקצת הכרתי מישהו דרך הווצאפ, אני בת 16 והוא 19.

עם הזמן התחלתי ממש להרגיש אליו דברים מעבר לסתם חבר או ידיד.

לפני חצי שנה ניתקנו קשר כי שנינו רוצים להתקדם מבחינה דתית ורוחנית(אך זו היתה בעיקר יוזמה שלו).

לאורך כל החצי שנה שלא דיברנו עברו עלי הרבה דברים,היה לי מאוד קשה לא לדבר איתו ופתאום הבנתי כמה אהבתי אותו וכמה שהוא חסר לי.

המוח שלי אומר לי לנתק איתו את הקשר אבל הלב לא מסוגל, אני מרגישה שאם הייתי בגיל המתאים זה לגמרי היה הולך לכיוון של חתונה(או שאני סתם נערה שהתאהבה בפעם הראשונה ומתלהבת)

מה אני אמורה לעשות?

אני לא רוצה לנתק איתו את הקשר אבל זה כל כך קשה...

איך אני אמורה להתמודד עם זה? זה ממוטט אותי.

תשובה

שלום לך יקרה!

את משתפת בהתלבטות חשובה ומשמעותית ביחס לקשר שמעסיק אותך.

לפני הכל אני רוצה לחזק את ידייך על שפנית. היכולת להתייעץ היא מדהימה. ממש כך.

כל גיל והקסם שלו

לפני שנדבר על מה עושים או על המצב שאת נמצאת בו, בואי רגע נעמיק ביופי ובמה שמיוחד בשלב שבו את נמצאת.

גיל ההתבגרות ושנות התיכון זה הזמן שלנו לבנות את עצמנו. את מי שאת ומה שאת. דעות, מחשבות, השקפות, חלומות, תחביבים, אמונות וכ"ו. זה הזמן להשקיע בעצמך ולדייק לעצמך מי את ומה את רוצה בחיים שלך. מה את רוצה להיות ומה חשוב לך. זה הזמן לבנות ולהיבנות.

המלצתי לך, היא להשקיע בשנים האלה בבניית העצמיות שלך: תשקיעי בתחביבים, התנדבויות חלומות. דברים שאחר כך בחיי הגדולים יותר קשה למצוא להם זמן.

וזוגיות? זוגיות בעקרון, אם את שואלת אותי יש לה את הזמן שלה. וכשהיא מופיעה בתיכון כדאי לבדוק אם היא לא באה על חשבון, או כדי לחפות על משהו.

למה אני מתכוונת?

זה קורה להרבה בנות ובנים, וזה טבעי. כשנכנסים לקשר כלשהו בשלב התיכון, לפעמים זה מצליח וממשיך עד חתונה. לפעמים זה מצליח ולא בשביל חתונה, ולפעמים זה מגיע כ"שסתום", לאיזה קושי שהגיל או החיים מציפים, ואז בעיניי זה פספוס.

בחירה ולא אילוץ או קושי

שאלת אותי מה לעשות, ואני רוצה לקחת צעד אחורה ולשאול אותך מאיזה מקום נולד הקשר הזה? ישנם קשרים שנולדים פשוט מחיבור, כיף וחשק, ולעיתים ישנם קשרים שנולדים ממצוקה חברתית, אישית או משפחתית. זה לא צריך להיות משהו גדול, אפילו משהו קטן. ואז במקום להתמודד עם הקושי מגיע קשר שמכסה או מחפה על קושי.

אני לא יודעת אם הפיסקה בכלל רלוונטית עבורך. יכול להיות שהסיפור שלך אחר לחלוטין.

אבל בכל זאת אני מזמינה אותך לחשוב מה יש בקשר הזה? למה עכשיו? למה למהר? אולי כדאי להנות מהגיל והשלב שאת נמצאת בו בלי להיות עם חצי רגל כבר במחשבות על חתונה.

תני לעצמך את הזכות לגדול, ממש כך. שלב אחרי שלב. כל שלב, יש בתוכו מתנות. שווה לא לפספס ולא להאיץ תהליכים.

כל זה למחשבה, שאני מציעה לך לבדוק עם עצמך איפה את מולה.

אבל כמובן אם הדברים האלה לא נוגעים אליך והקשר נולד ממקום בוחר ולא מאילוץ או קושי, אז הצעתי אליך היא- לדבר.

לדבר לדבר ולדבר...

אני חושבת שהטיפ הכי חשוב בזוגיות ובכל שלב בקשר הוא לדבר. לדבר על כל מה שמרגישים. על החששות, הרגשות והפחדים. באופן מפתיע דיבור גם על דברים מורכבים יכול לקרב, ולהעמיק את הקשר. ודווקא התמודדות מול תקשורת סביב דברים מורכבים יכולה ללמד אותנו הרבה על בן הזוג השני ועל טיב הקשר בינינו.

אני חושבת שאם תדברו על מה שאת מרגישים אחד כלפי השני ועל הדאגות סביב הקשר תיהיה לשיניכם בהירות חשובה עבור עצמכם ומה שקורה ביניכם.

זה קשה לדבר, אבל כשזה קורה וכשיש שיח טוב, דברים טובים קורים. לדעתי המדד הכי משמעותי בקשר הוא שיח כך שכל מה שיוולד מהשיח יעניק לך בהירות לאיזה שהוא כיוון.

כל דבר בעיתו, הטוב לא בורח

ציינת שאם היית גדולה יותר זה היה הולך לחתונה. אז חכי. יש עוד זמן עד חתונה. קשר צריך להבנות. נקודת הציון "חתונה" היא לא הסוף של התהליך. חתונה היא עוד שלב בזוגיות. לכן לא הייתי בוחנת את הקשר מול חתונה. אלא את האיכות שלו בזכות עצמו. ואם יש פה משהו טוב אז הזמן הוא לא חייב להאיץ אפשר לחכות. כלומר אם באמת שניכם חווים פה משהו משמעותי אז אפשר לחכות. הטוב לא בורח. מציעה לך לבחון את התחושות שלך ביחס לכאן ועכשיו. ולא ביחס לתוצאה. אם טוב, אז הזמן יכול להתגבר על זה.

ולכן, שוב אגיד שכדאי לדבר על הכל. זה יעניק לך ולו בהירות, עוגן ושלווה לכל כיוון שלא יהיה.

ו.. דבר אחרון. מותר להתאהב זה מקסים. זה לא ילדותי, זה טבעי.

לסיכום

מציעה לבדוק מאיזה מקום את מונעת לקשר הזה. מבחירה, אילוץ, או קושי, וכל תשובה שתעני לעצמך תלמד אותך הרבה. בכל מקרה תוודאי עם עצמך שאת משקיעה את מירב הזמן בבניית העצמיות שלך. לכל דבר יש את הזמן שלו.

וכמובן שמותר לאהוב ולהתאהב. זה טבעי ונפלא. תקשורת היא הדרך הטובה להתמודד עם שאלות ששאלת. פשוט תדברו, תציפו. זה לפעמים ממש קסם.

ואל תפחדי, אל תמהרי. הטוב, אם הוא טוב הוא נשאר, כל דבר בקצב שלו

ועוד משהו: תמיד כדאי להתייעץ עם אדם קרוב, חברה, אחות, מורה דמות שאת יכולה לחלוק איתה. זה תמיד יכול להועיל.

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת להמשיך ולפנות אלינו.

שיר

כתבות נוספות