מהרבה בחינות אין כמו ט"ו באב, בשביל לספר את סיפורה של הביצה: פסטיבלים מיוחצני"ם ממטירים עלינו מבול של בשמים ומוצרי טיפוח בסיילים מזמינים כשלצדם עובר עלינו גל וורוד ודביק במיוחד של סרטים, הצגות, מופעים, ספרים, ניו-אייג' וכל דבר שקשור לדרך לאהבה שמעולם לא נראתה נוצצת יותר: תממשו, תבחנו, תראו איך ואם זה מתאים לכם, תתאהבו, חכו לפרפרים, תקדשו את הספק ותזכרו שסימן שאלה זה הסימן קריאה הבא. רק האהבה בעצמה דפקה נפקדות והחליטה שוב פעם להבריז. אומרים שהיא נצפתה בדרך ל'יקר' עם בקבוק יין ולוק מהורהר.
אתמול ניגש אליי חבר שלי עמית בן שלושים ואחד, "נרקיס ביצה" שמתחזק את הקלישאה הרגילה (רואה חשבון, סוגר 8 שנים פז"ם ב'ביצה' וחי מסעודת שבת לחברתה) ושאל אותי: "איך זה יכול להיות שאבא ואמא שלי חיים כבר ארבעים שנה ביחד, יש להם זוגיות מדהימה ובחיים לא הייתי חושב להציע טיפוס מהסוג של אבא שלי למישהי כמו אמא שלי".
"למה אתה מתכוון?", שאלתי.
"אבא שלי כולו ממוקד מטרה, בן אדם זהב אבל עם רגישות של סיר לחץ, איזה משוגע היה מציע אותו לאמא שלי שהיא האדם הכי מודע ורגיש שיש בעולם? היא הייתה מעיפה אותו על טיל אחרי השיחה הראשונה. היום יש כל כך הרבה פנויים שיכולים פוטנציאלית להתאים לכל כך הרבה פנויות ופשוט כלום".
חשבתי על מה שהוא אמר ועל העולם הפשוט שהיה לפנויים בדור הקודם: אולי הם פחות מודעים למועדות ולניו אייג', אולי הם פחות מימשו עצמם לדעת ולקחו כל תכונה של המדוייט שלהם למעבדה הביתית בשביל לראות אם היא באה להם בזרימה, אבל שורה תחתונה: הם התחתנו הרבה יותר מהר.
איך שעמית יצא מהבית שלנו, הגיע אלינו ענבר, חברה טובה של אשתי: בחורה בת שלושים ושלוש, מקסימה, חכמה, ניראת מצויין, מוכשרת כמו אייפון וגם יודעת מתי שצריך לעבור למצב שקט.
תגיד, שאלתי אחר כך, את עמית: מה אתה אומר על ענבר חברה של אשתי? אחלה בחורה שבעולם.
עמית ביקש ממני לחכות כמה שניות כי הוא רוצה ל"פסבק" אותה. אז הוא "פסבק" ואמר שהיא באמת ניראת אחלה ולפי הרקע שלה נראה שגם יש להם המון תחומי עניין משותפים.
אז יאללה בן אדם, התלהבתי, קבל את המספר שלה ותתחיל לעוף. "בת כמה היא אמרת?", שאל עמית בהיסוס.
לא אמרתי, עניתי. בת 33. שנתיים יותר ממך. למה זה באמת כל כך משנה? כאילו תן צ'אנס, יכול להיות שהיא תפורה עליך אש, רק בגלל הגיל תוותר? "אמממ...", נאנח עמית, "לא יודע, תן לי לחשוב על זה. אבל באמת תודה על ההצעה".
הסיפור הזה קרה לפני שנתיים. עמית עכשיו בין שלושים ושלוש. ענבר כבר התחתנה. עמית עדיין חושב על זה.