ברצוני להתייחס לדבריו של הרה"ג שלמה אבינר במאמרו "תן גט ואל תציק" שבו הציע לזוג בהליכי גירושין לפנות לגישור.
מהו גישור?הליך הגישור מבוסס על משא ומתן, הנעשה בין הצדדים החלוקים, בהנחיית מגשרים. מגמתו של ההליך ליצור הידברות בין הצדדים ולהביאם להסכמה משותפת, תוך שמירת האינטרסים החשובים להם. בכך יש למנוע מתחים ולשמר את ההדדיות בניהם. חשוב להזכיר שהמגשר אינו מכריע אלא מכוון את המשא ומתן.
מדוע יש עדיפות לגישור על פני כל הליך משפטי אחר?
להיות מתלמידיו של אהרון: המשנה באבות (פ"א, מ"י) מלמדת אותנו "הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום", באבות דרבי נתן (פרק כד) ביארו לנו כיצד מימש זאת הלכה למעשה:
איש שהיה צוהב עם חבירו היה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת את ריעך עכשיו בא אצלי בוכה ומתחרט ואומר אוי לי שצהבתי עם חבירי שהוא גדול ממני הריני עומד בשוק לך ובקש לי ממנו. מניח זה והולך אצל אחר ואומר לו בני למה צהבת עם חבירך עכשיו בא אצלי וכו'. כיון שיצאו לשוק ופגעו זה בזה היו מגפפין זה את זה ומנשקים זה את זה. וכך היה אהרן עושה כל הימים עד שהיה מטיל שלום בין אדם לחבירו. בפסקה זו מתומצת כל הרציונאל של הליך הגישור. אהרון רואה לנגד עיניו את שלומה וחוסנה של החברה בניהול יחסים תקינים, ובוחר בדרך המחברת, בניגוד ל'דין' הפוסק וחותך ומטבעו משאיר פצועים ופצעים גלויים בשטח. גם פשרות והבנות המתקבלות בפסק הדין אין בכוחן על פי רוב לשמר יחסים תקינים, בפרט כאשר האחד חש שנעשה אתו עוול. הליך גישור נעשה בהדדיות ולכן גם לאחר ההסכם משתמרים היחסים החברתיים.
מיסוד השלום. ערך השלום מהותי בקיומה של כל חברה ובפרט במימוש חזונה של האומה הישראלית כדברי חז"ל באבות (א, יח): "על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום", התשב"ץ פירש, כי מגמת הדין שיהיה אמת ושיהיה שלום בין בעלי הריב. כשפונים לדין זוהי הכרזת מלחמה על הקשר העתידי בין הצדדים, ואף תפקיד הדין חלקי. בגישור ניתן להגיע לשימור השלום ואף להעמקת היחסים.
סיוע בשלום בית. במערכת המשפטית הקיימת יכולתם של הדיינים או השופטים להשכין שלום בין בני הזוג נמוכה, כיוון שההליך המשפטי הנו קר ומתייחס לטענות השונות ולא מנסה לרדת לרבדים עמוקים יותר במהות הסכסוך, גם כשבה"ד מפנה לגוף טיפולי חיצוני כוחו יפה במקרים בודדים, כיוון שזוג שבא לבית הדין נחוש להתגרש בדרך כלל, קשה לשכנעו באמירה שמסתכמת כקביעה משפטית לפנות לטיפול. בהליך גישור כפי שפיתחנו ב"מרכז גישור כהלכה", נבחנת ברגישות ובמקצועיות האפשרות לאחות את הקרעים בין בני הזוג. וכאשר ההליך הוא לקראת גירושין, נעשה הדבר בהדדיות ובהבנה ומונע משקעים נוספים המזיקים למשפחה כולה וכמובן, נעשה בזמן קצר.
הצעת פתרון לכפייה בגט. כידוע, הגט צריך להינתן מרצונו החופשי של הבעל וללא כפיה חיצונית. זוהי הסיבה לקושי הגדול הממרר לנשים רבות את חייהן בשל ניצול לא מוסרי של ההלכה ע"י הבעל.
בהליך גישור שבבסיסו נעשה בהסכמת שני הצדדים לא קיימת כפיה או פחד מסנקציה שתוטל על הבעל אם לא יגיע להסכמה ולכן מתן הגט הרי הוא ביטוי לרצון מוחלט של הבעל.
אלטרנטיבה ציבורית לערכאות. פסק מרן השולחן ערוך "אסור לדון לפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם, ואפילו בדין שדנים בדיני ישראל ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לדון בפניהם הרי הוא רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה", מכיוון שהניח דייני ישראל והלך בפני דייני עכו"ם מראה כאילו תורת משה רבינו ע"ה ומשפטיו אינם אמת ח"ו(חו"מ סי' כו), שאיפתנו צריכה להיות מימוש המשפט העברי .
אחת הדרכים לצמצם את החילול ה' וההליכה לערכאות ולהחל בגמילת הציבור מפנייה אליהם , היא הפנייה להליך גישור, ובפרט למרכזי גישור הפועלים ע"פ עקרונות ההלכה ובכך יש להרגיל את הציבור לכך שאפשר לפתור מחלוקות בדרך אחרת. כלפי הגישור הציבור אינו חשדן וללא דעות קדומות ומסולפות גם כאשר הגישור נעשה כהלכה.
חסד ממוסד. מן המפורסמות ששכר טרחה לייצוג משפטי יוצר עול כבד על הנזקקים לו, המחירים 'בשוק הפרקליטים' גבוה ובחלקו מופקע . ובתחום המעמד האישי , משום מה, הסכומים המדוברים לא פרופורציונליים .
בהפניה לגישור הרינו גומלים חסד עם מתדיינים רבים שבנוסף לקונפליקט בו נמצאים הרינו חוסכים מהם גם חורבן כלכלי . עלות הגישור זולה לאין ערוך מכל ייצוג משפטי.
לאור האמור, נכון יהיה אם רבני קהילות, ראשי גופים חברתיים וכלכליים וכל מי שחשובה לו טובת הזולת והחברה בכלל וחפץ להטיב עמם, יעודדו לפנות לגישור.
ובכך נזכה להיבנות מחורבננו כמאמר חז"ל "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה".
** הכותב עומד בראש מרכז "גישור כהלכה" - המרכז לישוב מחלוקות