מבוא
בפרק הראשון של משנת אבות שעומדים לומר בקהילות רבות בעולם היהודי בשבת הקרובה, כלולה בין היתר אמירתו של יהושע בן פרחיה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" (משנת אבות א, ו). מידה זו של לימוד זכות זוכה להידרשות נכבדה למדי במשנתו של רבי נחמן מברסלב ובהמשך לכך אף בדברי תלמידיו. כך בין היתר מוטיב זה מובא פעמים שונות ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן.
בתפילה הראשונה המובאת באסופה הנוכחית מוזכר כי דיון האדם את הזולת לכף זכות הוא מידתו של הקב"ה, ובאחדות מהתפילות קיימת בקשה מפורשת לזכות ולהידבק במידה זו. בתפילות נוספות מצויות בקשות שהאדם יזכה להשקיף על הטוב שבבני אדם, על הנקודות הטובות שבהם, ומתוך כך ידונו לכף זכות. תפילות אחדות מעלות בכלליות ובאופנים שונים בקשות לזכות ולדון את כל האדם לכף זכות, לרבות על הפחות שבפחותים בישראל וכן על אויביו האישיים של האדם.
אחת התפילות משקיפה על המידה של דיון האדם לכף זכות כטומנת בחובה את הפוטנציאל של השראת אחדות ושלום בין כל ישראל. התפילה הלפני אחרונה במקבץ מתמקדת בבקשה שאדם יזכה ללמד זכות על עצמו. יצוין עוד כי במהלך אחת התפילות שעניינה לימוד זכות על אויבי האדם, קיימת הסתייעות באמירתו של הלל "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" מתוך הפרק השני של מסכת אבות (ב, ד).
תפילת שבח על בורא עולם היודע ללמד זכות
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,"נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אַתָּה" (תהילים צג, ב),
"עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים" (שם שם, ה),
כִּי אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים,
וְרַק אַתָּה לְבַד יָכֹל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
אֲפִלּוּ אֶת הַגָּרוּעַ וְהַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל,
כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ
שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף,
וְאֵיךְ נוֹלַד וְאֵיךְ נִמְשַׁךְ לָזֶה הָעוֹלָם,
וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת
[ליקוטי תפילות, חלק שני, א].
תפילה להתדבק במידתו של הבורא ללמד זכות
וּתְזַכֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת,
וְנִזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָרְשָׁעִים
וְכָל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים,
כֻּלָּם נִזְכֶּה לְדוּנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד,
וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לִמְצֹא בָהֶם זְכוּת תָּמִיד
[ליקוטי תפילות, נה].
תפילה ללמוד מהבורא להביט על הטוב שבזולת
וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,
וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה,
בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים,
לְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע
שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם,
וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים,
רַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת,
וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,
וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל.
וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַּעֲתִּי
וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה,
בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא זְכוּת וָטוֹב
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד
וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל.
וְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה
לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה,
אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעֲתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו,
וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל,
לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר
גַּם עִם ה' וְעִם אֲנָשִׁים
וְאֶמְצָא "חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱ-לֹהִים וְאָדָם" (משלי ג, ד)
[ליקוטי תפילות, חלק שני, יח].
תפילה לזכות וללמד זכות על כל בני האדם
וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
לָדוּן אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד,
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה רָשָׁע גָּמוּר,
אַף עַל פִּי כֵן אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ
עַד שֶׁאֶמְצָא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת,
עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת
וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת
וְלַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה
[ליקוטי תפילות, צ].
תפילה בעניין לימוד זכות על אויבי האדם
"אֱ-לֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה,
וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה".
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם,
זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת,
שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם
תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם
וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם,
וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי
וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם
וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים, הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי,
תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמֹד כְּנֶגְדָּם
לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי,
רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת
וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת
[ליקוטי תפילות, קז].
לימוד זכות כמחולל שלום ואחדות בין ישראל
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי
שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת
...
בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצֹא זְכוּת וְטוֹב.
וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת
מַה שֶּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
"אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (משנת אבות ב, ד),
בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם,
וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדוּת
בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
[ליקוטי תפילות, קטז].
תפילה שהאדם יזכה לדון את עצמו לכף זכות
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָפֵץ חֶסֶד, מָלֵא רַחֲמִים,
הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ,
הַדָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד,
רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב,
הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים
עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת,
בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם עַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ
וְלִמְצֹא בִי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת,
וְלָדוּן אֶת עַצְמִי לְכַף זְכוּת תָּמִיד,
בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת,
וְלִכְנֹס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת
וְלִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת,
וּלְהִתְפַּלֵּל עַל יְדֵי זֶה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה
בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה
וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה,
וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב:
"אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי" (תהילים קד, לג)
[ליקוטי תפילות, צ].
בקשת סיוע לדבוק במידה של לימוד זכות
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִדִּבּוּרִים רָעִים
וְלֹא אֶפְגֹּם אֶת דִּבּוּר פִּי לְעוֹלָם
וְלֹא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רָע
עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם
וְלֹא אֶחֱקֹר אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם,
רַק תַּעַזְרֵנִי וְתַטֵּה אֶת לְבָבִי
שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲקֹר תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וָטוֹב
שֶׁאֶפְשַׁר לִמְצֹא בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,
אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים,
וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ אַחַר זֶה
לַחֲתֹּר לִמְצֹא אֵיזֶה זְכוּת
אֲפִלּוּ בְהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים.
וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדִי
שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצֹא בָהֶם תָּמִיד צַד זְכוּת וָטוֹב
וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד...
וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל תָּמִיד
וְלֹא אֶחְקֹר לְעוֹלָם אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם,
רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד
בְּכָל כֹּחַ וָעֹז וּגְבוּרָה
לִמְצֹא תָמִיד זְכוּת וָטוֹב
בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ,
אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וַאֲפִלּוּ בְּהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים...
כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד.
וְתִתֵּן לִי שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ,
אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בָהֶם זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד
[ליקוטי תפילות, לח].