מוזר שדווקא בטקס הרחבת מעגל הרבנות בחר הרב הראשי יונה מצגר לתקוף רבנים, גם אם אלה רבנים שמשתתפים בשו"ת באינטרנט. זה לא סוד שעולם הרבנות איננו אוהד את עולם האינטרנט, אבל בניגוד לסטריאוטיפ של רבנים שמפחדים שהקהילה שלהם תידרדר לפורנו ופריצוּת, עכשיו מדובר בחשש ההפוך, שהגולשים ירצו לפגוש באינטרנט את העולם האמוני והרוחני שלהם, והרבנים לא יידעו לספק אותו בכלים ובשפה של הרשת.
לפני כשבע שנים קם באתר כיפה אתר השו"ת העברי הראשון, שנועד לתת לגולשים אפשרות זמינה, נוחה ולעת הצורך דיסקרטית להפנות שאלות אל הרבנים שנמצאים בצידה השני של הרשת. מאז ועד היום נשאלו בכיפה לבדה מעל למאה אלף שאלות במגוון נושאים, החל ממה מברכים על פירות שונים, דרך האם להתחתן עם מישהי, ועד לשאלות עקרוניות בנושא מוסר, מלחמה ובחירה חופשית.
מזה מספר שנים שאני צופה בתופעת השו"ת הווירטואלי, הן כגולש והן כעורך אתר. אין ספק שמשהו השתנה בעולם היהודי בעקבות שינוי המדיום בו עוברים המסרים בין הרב לקהילתו. החממה האנונימית מאפשרת לשאול שאלות שלא היו נשאלות - שאלות בנושא הומוסקסואליות והטרדות מיניות, למשל, לא היו באות לידי ביטוי במציאות אחרת. עצם פרסום השאלה ברבים והיכולת להשוות ולבחון את הרבנים באופן מתמיד מחייבים את הרבנים לפעול בשקיפות וביושרה. אלו רק חלק מהשינויים, ועוד מוקדם לבחון את השפעתה הכוללת של תרבות השו"ת האינטרנטי, אך אני משוכנע שהעולם היהודי לא יוכל לחזור לאחור.
חשוב לדעת שהרבנים המשיבים באתרים, ביניהם ראשי ישיבות וקהילות, עושים זאת ללא תשלום ועל חשבון זמנם הפנוי, תחומי עיסוק נוספים והזמן המשפחתי. כל זה נעשה אך ורק מכיוון שהרבנים מבינים את החשיבות של ערוץ ההפצה הזה, המאפשר להם ליצור מגע בלתי אמצעי עם הציבור הרחב. פעם אמר לי "רב וירטואלי" המשיב בכיפה כי כמות הפניות שהוא מקבל דרך האתר בשבוע גדולה פי כמה מזו שהוא מקבל במהלך שנה שלמה מבני קהילתו.
כן, תופעת השו"ת האינטרנטי טומנת בחובה גם חסרונות, כמו הקלות הבלתי נסבלת של שליחת השאלה והאפשרות לערוך סקר בתשובות הרבנים ולבחור את זו שהכי נוחה לשואל. אך אין בכך, לדעתי, כדי לפסול את השיטה מיסודה. תמוהה בעיני העובדה שהרב מצגר העדיף העדיף לתקוף את התופעה, במקום לשאול מה עלינו ללמוד ממנה.
הרב מצגר ציין ש"אם יש לך אינטרנט אתה כבר לא צריך רב" - אך הסיק את המסקנה השגויה לפיה אין מקומם של רבנים ברשת. על הרב מצגר להפנות את האצבע המאשימה כלפי הממסד הרבני שהוא עומד בראשו. כיצד ייתכן שבזמן שהביקוש לשו"תים האינטרנטים הולך וגדל, הרבנות הראשית טרם פתחה ערוץ שכזה, שיאפשר לקשר בינה לבין הציבור הרחב? כיצד יתכן שהמאגר העדכני היחידי בנושא המקוואות ברחבי הארץ, הפועל באתר כיפה, נוצר מיוזמתם של הגולשים שמאסו בכך שהמוסד הרשמי שהיה אמור לספק את המידע כשל בתפקידו? איך יכול להיות שבחיפוש "הרבנות הראשית" בגוגל, אתרה הרשמי לא מגיע אפילו לעשירייה הראשונה של התוצאות?
הרבנות צריכה להתנחל בלבבות המקוונים, לפתוח מדרשה בצט, אפילו להקים בית כנסת בסקנד לייף. זה אולי נשמע מגוחך, אבל מגוחך יותר להתכחש ולהתחפר בשאלת "האינטרנט בעד ונגד", שאיבדה רלוונטיות אפילו בסמטאות בני ברק.