ציפור הדרור באגדה
על אודות ציפור הדרור אומרים חז"ל (שבת קו, ע"ב) כי היא "אינה מקבלת מרות", וכראיה לכך מובאת האמרה: "למה נקרא שמה צפור דרור? מפני שדרה בבית כבשדה".
מקומה הטבעי של צפור הדרור הוא בשדה; אך ייחודה של ציפור זו מתבטא בכך שגם בהיותה בבית, מקום הזר לטבעה, אין היא מקבלת מרות והיא מרגישה חופשייה כמו בסביבתה הטבעית. מסיבה זו נקראת היא ציפור דרור - 'שדרה בבית כבשדה' - שגם בבית היא מרגישה כמו בשדה.
ציפור הדרור בהלכה
ייחודה של ציפור הדרור אינו מסתכם בתחום האגדי גרידא, אלא יש לו גם השלכה הלכתית.
אחת מל"ט אבות מלאכה בשבת היא מלאכת צד; ההגדרה של מלאכה זו הנה כליאתו של בעל חיים או הגבלת חירותו. בהלכה נקבע כי יש שלוש קטגוריות של בעלי חיים, אשר לכל אחת מהן גדר שונה באשר לחיוב בדין צידה מהתורה (ע"פ שו"ע ומ"ב, או"ח שטז, א):
בקטגוריה הראשונה נמצאות חיות השדה כדוגמת הצבי. לגביהן נפסק כי מתחייבים על צידתן רק לאחר הכנסתן לבית וסגירת הדלת, שכן אז לא יוכלו עוד לברוח מן הבית.
בקטגוריה השנייה נמצאים העופות והציפורים. לגביהם נפסק כי אין בסגירת הדלת כדי לחייב על צידתם לפי שהם יכולים לצאת ולברוח דרך החלונות, ולפיכך מתחייבים על צידתם רק לאחר סגירת כל פתחי הבית.
בקטגוריה השלישית נמצאת ציפור אחת בלבד - ציפור הדרור. לגביה נפסק כי אפילו לאחר אטימת כל פתחי הבית אין עוברים על איסור צידתה מהתורה, והטעם כותב המשנה ברורה (שם): "שטבעו של הציפור דרור שאינו מקבל מרות ודר בבית כבשדה, שנשמט מזוית לזוית ואינם יכולים לתפסו".
רעיון החירות
על-פי הרב קוק החירות האמיתית מתבטאת ביכולת האדם לנהוג בחייו לפי אמונתו ונטיית לבו ולא לפי צורת החשיבה של אנשים אחרים או לפי לחץ חברתי. על כן, לדברי הרב קוק, החירות האמיתית משתקפת באופייה של ציפור הדרור אשר "אינה נכנעת מפני כל לחץ... שמפני הטבעיות הקשורה בטבע נפשה איננה מקבלת מרות, ואיננה מכניעה ומשברת את טבע עצמיותה, למרות התנאים החיצונים. ואע"פ שמקום חירותה הוא השדה, המרחב הטבעי שלה, מכל מקום בשביל כך היא מסומנת בשם דרור, מפני שהיא דרה בבית כבשדה" (עין איה, שבת ב', עמ' 275).
כדרך שמסביר הרב קוק את משמעות המושג 'חירות', כך מבחין הוא בין בן החורין לבין העבד.
לדבריו, בן חורין הוא האדם ש'נאמן לעצמיותו', כלומר: האדם שעושה את בחירותיו בהתאם להשקפת עולמו ולפי מה שטוב עבורו. לעומתו, העבד נוהג בחייו בהתאם להשקפות ולרצונות של אנשים אחרים, או כלשון הרב, בהתאם למה ש"יפה וטוב אצל האחר" (מאמרי הראיה, עמ' 157).
ויהי רצון שנזכה להיות בני חורין אמיתיים, ז"א שנצליח להיות נאמנים לעצמנו ולחיות את חיינו לא לפי קולות של אחרים, אלא לפי הקול הפנימי שלנו.
הכותב הוא רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. שאלות הגותיות בענייני עבודה, פרנסה וכדומה ניתן להפנות ל: orinoy1@gmail.com