את עטיפת הנבא בן-אדם מקשט עיבוד נוקב ומעורר מחשבה של ציורו המפורסם של גוסטאב דורה, בתארו את הנביא יחזקאל מתנבא לעם, כברקע נראה קו החוף האורבני של תל-אביב. בשילוב עם כותרת המשנה של הספר על הנבואה כאפשרות ממשית, האיור נראה יותר כאירוניה דקה, כחוסר קשר מובנה.
האם הנבואה היא הטרנד האחרון כיום? קשה לענות על שאלה מעין זו, אולם לא ניתן להימנע משימת לב לעובדה שהנבא בן-אדם הוא אחד משלושה ספרים שיצאו בחודשים האחרונים סביב נושא הנבואה. כל אחד מהם עוסק בנושא מכיוון שונה לגמרי. יראה ללבב של הרב יובל שרלו, עוסק בעיקר בפרשנות פרקי נבואה בתנ"ך, וניסיון ללמוד מתוכם את המבט והשיפוט הנבואי על המציאות; שני הוא ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק, פרי מחקרו של אבינועם רוזנק. רוזנק מנסה לקשר בין משנתו ההלכתית של הרב קוק ובין הגותו המחשבתית, וטוען שלתחושותיו הנבואיות יש תפקיד מרכזי בהבנת כתיבתו ההלכתית. הנבא בן-אדם, אם כן, הוא היחיד שעוסק בפן היותר עכשווי-קיומי של הנבואה, ופונה באופנים שונים וע"י כותבים שונים אל פניה השונות של הנבואה.
אז אולי נושא הנבואה כבר שנים רבות לא היה כל-כך פופולרי כמו היום, אך מבין שלל הספרים הנבא בן-אדם הוא היחיד שמזהה את הנבואה עם תופעה רוחנית עכשווית - תנועת הניו-אייג. למרות שרבים, משום מה, רואים בה תופעה בת חלוף לעורכי הספר התבוננות מעט שונה, והם מנסים להפנות את הגחמה האופנתית אל אפיק גבוה יותר, יהודי יותר, ולהוציא אותה מרדידותה. אולם על אף היומרה שבכותרת המשנה - אפשרות ממשית - ולמרות הניסיון לשוות לו התמודדות עם הניו-אייג האופנתי, הספר אינו מדריך רוחני לנבואה, אלא מאמרים הגותיים של רבנים וחוקרים סביב הנבואה.
בקצה הספר, במאמר האחרון, נראה ניסיון יחיד הזוהר בבדידותו, להתוות קווים ראשוניים ל"התעוררות בדבר חידוש הנבואה בימינו", מאת נחום פצניק. מתוך כלל המאמרים המלומדים הוא היחיד שנותן ביטוי לכמיהה הלא-רציונאלית לנבואה.
הערב (יום שני) יתקיים ערב השקה לכבוד הספר בבית אביחי בירושלים, ישתתפו בין היתר: הרב דב ברקוביץ, נחום פצניק, אודיה צוריאלי - עורך הספר ו-המתקשרת זיוה ליסטנברג. שם, כמדומני, יינתן ביטוי חופשי יותר למגמותיהם של עורכי הספר על הקשר בין תהליכים רוחניים בחברה הכללית ועל מימד העומק שמציעה היהדות למבקשי-אלוקים.
הנבא בן-אדם - על הנבואה כאפשרות ממשית, עורך: אודיה צוריאלי, הוצאת ראובן מס.